ביקורת ספרותית על הכד השחור מאת ארד שרון
ספר טוב

---

הספר מתאר את משפחת שרון. לא! לא זאת מהאי היווני, למרות שגם עליה אפשר לכתוב רומן כזה או אחר, אלא שושלת הארכיטקטים שהמייסד תכנן והביא לארץ את סגנון הבאוהאוס, ובצד זה בניה בקיבוצים , כמו חדרי אוכל בתים ותכנון סביבתי, בתי חולים, עיירות פיתוח , "מעונות עובדים" ברחוב הירקון בתל אביב, והרבה מוסדות אחרים. בנייה זו מוגדרת אצל הארכיטקטים, "הסגנון הברוטלי". בניינים חסרי מעוף וחסרי אנושיות.
כותב הספר הוא נכדו של מייסד השושלת. ובספר זה הוא בא חשבון עם המחיר שמקרינה אישיות כזאת על הגלעין המשפחתי.
אמנם בניו, זנחו את העקרונות של הבניה הכוחנית של הסב המייסד, אבל בדרכם שלמו מחיר על ההזנחה והאטימות של ההורים המייסדים.
המגוחך הוא שהדורות הבאים סבלו מבעיות התכנון הברוטלי כשהם התאשפזו בבניינים הראשונים של בית החולים בילינסון או איכילוב.
כאדם מקושר עם המליה השליטה של קום המדינה, הוא קיבל פרס ישראל לארכיטקטורה.
כאמור, הספר עוסק בעיקר בניכור הנפשי של השושלת. ההורים שנוטשים את ילדיהם בקיבוץ כי היו הפצצות על תל אביב במלחמת השחרור, אבל מבקרים אותו אחת לחצי שנה.
בל נטעה, לארכיטקט המצליח הייתה מכונית אמריקאית גדולה שיכלה להגיע את ליאו הילד. וגם הביקור עצמו לא סיפק את הצימאון של לאו לחום, תשומת לב ואהבה.
הדמויות אמתיות. ביל, חבר המשפחה הוא האדריכל ייסקי. אהרוני מהרשימה המשטרתי של "עשרת .." מכרם התימנים, הוא אהרוני בסיפור, קל לזהות את תומרקין, ועוד ועוד.
סגנון ומבנה העלילה יוצרת מתח בקריאה. את התפקיד נוטל בסיפור ביל החבר הקרוב, שמספר בכל אירוע, מה העתיד הצפוי לגיבורים,והפלא ופלא, הדברים מתקיימים.
משהו בסגנון טרגדיה יוונית מודרנית.
כדאי לקרוא באינטרנט על התרומה של משפחת שרון לארכיטקטורה של הדורות הקודמים והעכשווית.
אפשר כמובן לראות בספר רומן בדיוני ואיכות הקריאה לא תפגע.
אפשר לראות זאת כסדרת הטלוויזיה "שושלת", הישראלית. אבל על דמויות אמתיות.
ספר מעניין.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על הכד השחור