ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 27 בנובמבר, 2019
ע"י פרל
ע"י פרל
"כמו שאמר בנג'מין פרנקלין, מי שמוכנים להחליף קצת חירות תמורת קצת ביטחון – לא זכאים לזה או לזה, ויאבדו את שניהם" (עמוד 44)
הספר "מאבק כוחות" (הוצאת דני ספרים, 2018) מאת בראד תור, הינו הספר ה-17 בסדרת הספרים אודות גיבורו הקבוע של תור, סקוט הרוואת. ספריו של תור מככבים כבר שנים ברשימת רבי המכר של ה"ניו-יורק טיימס".
"סקוט הרוואת. מצוות שש של אריות הים" (עמוד 90), הוא, כל מה שאמריקה הישנה, השמרנית והרפובליקנית אוהבת: אירי במוצאו, גבוה, חסון וכחול עיניים. מן תומאס מאגנום שכזה (כםי שהיה בשעתו טום סלק) שבא להציל את אמריקה מפני כוחות הרשע ויהיו אלה אשר יהיו, וכמעט תמיד מדובר באותן קבוצות, ובמקרה זה הסינים, האסלאם הקיצוני והצפון קוריאנים. חסרים רק הרוסים. זמן רב שירת הרוואת כאיש של הנשיא, כפי שנקרא בשעתו סרט של צ'אק נוריס, לפעולות מיוחדות וחשאיות כנגד ארגוני טרור. הנשיא החליט שהביורוקרטיה הממסדית מפריעה להגנה על האינטרסים והביטחון האמריקנים ו"כשהחליט הנשיא לשנות את הכללים, הסכים הרוואת להצטרף" (עמוד 46). לאחר שפרש מן התפקיד הועסק הרוואת בסוכנות ביון פרטית שבראשה עמד "ריד קרלטון, מרגל-על אגדי שמאחוריו יותר משלושים שנות שירות, מאס בביורוקרטיה של לנגלי ועזב כדי להקים חברה משלו" (עמוד 52). קרלטון היה המנטור של הרוואת.
הפעם נדרש הרוואת לפענח מה היתה מטרתו של ארכי-מחבל שמצא את מותו בטרם עת, והאם יש לו קשר למתקפה הגדולה שממנה הם חששו כבר תקופה ארוכה. בשל כך מוטל על הרוואת להוביל צוות של אנשי מבצעים מיוחדים ללוב, לא מבצע פעוט, אבל בקטנה מבחינתו. כפטריק קים בשעתו הוא אינו מהסס לרגע כשהכדורים מתחילים לשרוק. "הוא חיסל את שני הראשונים בירייה בראש, אבל כשכיוון אל השלישי, פגע בקיר. הוא שב וכיוון אל המטרה, ירה פעמיים, בפעם הראשונה גילח את פדחתו של האיש ובפעם השנייה פגע בעינו השמאלית והרג אותו" (עמוד 136).
תור יודע לכתוב ספרים שכאלו. מלאכת התרגום שעשתה חנה בן-צבי גורן טובה למדי, אך היה מקום להשתמש מדי פעם במונח לועזי. כך למשל טוב יותר לו היתה מותירה את יחידת אריות הים בשמה המקורי – Navy SEALs. קל להאמין לתיאוריו של תור את ההוויה המבצעית של עולם הביון וסיכול הטרור. הרוואת הוא לוחם קר-רוח שהפנים היטב את שיעורי ה"שלוף – דרוך – תירה!" שלמד. מנגד, הספר הוא נוסחתי מדי ולא מדלג על אף קלישאה בז'אנר. הרוואת פשוט מושלם מדי (בדומה לגיבורים אחרים מן הז'אנר דוגמת ג'ק באואר הטלוויזיוני או ג'ון קלארק של קלנסי). הוא גם חזק, גם חטוב, גם שרמנטי, וגם צלף מיומן. בקיצור ג'יימס בונד וגבריאל אלון קטנים עליו. זה יוצר לקורא יותר מאשר בעיית הזדהות. אבל, אם באים לספר כשיודעים מה הוא מציע (ומה לא), אזי בדומה לסרטי האקשן של צ'אק נוריס, אפשר ליהנות מאוד. היה כיף.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
