ביקורת ספרותית על חברי לנארד מאת ג'יימס פריי

---

ספר ההמשך ל"מליון רסיסים קטנים".
"את לנארד פגשתי כשישבתי לבד בקפיטריה.הוא ניגש לשולחן שלי והאשים אותי שקראתי לו ג'ין הקמן.לא זכרתי שקראתי לו ג'ין הקמן וזה הכעיס אותו.הוא אמר שאם אני אקרא לו שוב ג'ין הקמן,יהיו לי בעיות.צחקתי עליו.הוא לא אהב את הצחוק שלי ואיים עלי.צחקתי שוב,קראתי לו זקן,ואמרתי לו שאם הוא לא יעוף לי מהעניים אני אכסח לו את הצורה.הוא בהה בי במשך דקה.בהיתי חזרה.נעמדתי ואמרתי לו להתחפף לי מהעניים או להתכונן למכות רצח.הוא שאל איך קוראים לי ואמרתי לו.הוא אמר לי איך קוראים לו ושאל אותי אם אני דפוק.אמרתי כן,לנארד,אני דפוק,אני דפוק לגמרי.הוא הושיט לי יד ואמר יופי,גם אני דפוק,ואני אוהב אנשים דפוקים,בוא נשב ונראה אם אנחנו יכולים להיות חברים.לקחתי את היד שלו ולחצתי אותה והתיישבנו ואכלנו יחד ונהיינו חברים."
לנארד הוא איש עסקים בעל תשוקות מפתיעות,מאפיונר נהנתן וכריזמטי,קשוח ורגיש שעוזר לג'יימס להתמודד עם השינויים בחייו לאחר שהשתחרר מהכלא ונגמל מסמים ומאלכוהול.
סיפור טוב על אחריות,נאמנות ואהבה בין חברים.

» ביקורות נוספות של אבי
» ביקורות נוספות על חברי לנארד