ביקורת ספרותית על שלום ולא להתראות מאת ריימונד צ'נדלר
ספר טוב

---

החזרתי אתמול את הספר לספריה בלי לתרום חלקים ממנו לפורום ציטוטים, כולל הציטוט של צ'נדלר בגב הכריכה- אמירה לגלגנית על הבלבול בין הסופר לדמות הגיבור שיצר.
יחסיו המורכבים של הבלש פיליפ מארלו עם אלכוהול, עם נשים, עם סמכויות החוק ועם תרבות השפע/ פשע האמריקאית מולידים משפטי מחץ שווי ציטוט כמעט בכל עמוד.

אני די משוחדת כשמדובר במארלו. איך אפשר שלא לאהוב אנדרדוג, חכם, בעל חוש הומור שדופק את הראש בקיר, ובדרך כלל לחינם, במלחמתו על חלקת הצדק הלא אבסולוטי שהוא מאמין בה.

יחד עם זאת, קריאתו של הספר הספציפי הזה, לא היתה ממש קולחת. ומכיון שאני משערת שבשפת המקור ישנה אחידות לשונית בין כל ספרי צ'נדלר, אני יכולה לתלות את הקולר או בתרגום או בי. נראה לי שלתרגם את צ'נדלר, זאת משימה מורכבת ובעלת פתח גדול לפרשנות אישית. לא קראתי את ספריו באנגלית (ברשימת "דברים שאעשה בבית גיל הזהב אם וכאשר") כך שאני לא יכולה לחוות דעה מגובשת על איכויות התרגומים השונים,אך למי שלא מכיר עדיין את מארלו אני ממליצה להתחיל עם 'היי שלום יפתי' בתרגומו של משה רון.

» ביקורות נוספות של dushka
» ביקורות נוספות על שלום ולא להתראות