ביקורת ספרותית על הקומנדו אל טוברוק מאת גורדון לנדסבורו
ספר לא משהו

---

לספר "הקומנדו אל טוברוק" ( הוצאת מערכות, 1959) מאת גורדון לנדסבורו, סופר בריטי אשר בעצמו שירת כחייל חי"ר ברגימנט המשמר הסקוטי ולחם במדבר המערבי במלחמת העולם השנייה, הגעתי לאחר שסיימתי ספר על המערכה באל עלמיין בין הצבא הבריטי שבפיקוד הגנרל ברנרד מונטגומרי לצבא הגרמני-איטלקי בפיקוד פילדמרשל ארווין רומל. בספר מתאר המחבר את "מבצע הסכמה", פשיטה כושלת שהתרחשה בלילה שבין 13 ל-14 בספטמבר 1942 על שדות התעופה ומצברי הדלק הסמוכים לעיר הנמל טוברוק. כמו בזירות אחרות במלחמה, המערכה הולידה מספר יחידות מובחרות בצד הבריטי. בפיקוד הבריטי החליטו לנצלן לטובת הסחת דעתו של קורפוס אפריקה שבפיקוד רומל בעת שגנרל מונטגומרי אימן וערך את צבאו למערכה באל עלמיין. בנוסף נועדה הפשיטה לפגוע ביכולתו הלוגיסטית ובאספקה של הצבא הגרמני-איטלקי. 

אבי הרעיון היה "לויטננט-קולונל בחיל-המודיעין הבריטי" (עמוד 24) בשם ג'והן האזלדין. בין היתר היה האזלדין מעורב בניסיון התנקשות שנכשל בגנרל רומל. "כוח קומנדו בפיקודו של מיור ג'ופרי קייס, בנו של האדמירל המפורסם" (עמוד 63), נחת מן הים בסמוך למפקדתו של רומל, לאחר שהפליג בשתי צוללות מאנגליה. האזלדיין שחיכה לכוח, הוביל אותם לעבר המפקדה. הפשיטה נכשלה. בכוח הפושט נתקל בהתנגדות חזקה וממילא רומל, כך התברר, טס במפתיע זמן קצר קודם לכן לרומא. "מרבית אנשי-הקומנדו נהרגו או נשבו. קייס נהרג בפשיטה; לאחר מותו הוענק לו "צלב ויקטוריה". האזלין נמלט" (עמוד 64). אבל למרות שהרעיון כשלעצמו היה נכון, הרי שבתחום ביטחון המידע הפשיטה היתה כישלון מלכתחילה והפכה עד מהרה לנושא המדובר ביותר בבארים ובפאבים שבקהיר. כל סייען מודיעין שעבד עבור הגרמנים יכול היה להזהיר אותם מבעוד מועד, ואכן הכוח הגרמני היה מוכן. מפקד הארמיה השמינית, הגנרל ברנרד מונטגומרי, קצין חי"ר קשוח, לא אהב יחידות מיוחדות ורעיון הפשיטה הגדולה היה לצנינים בעיניו. הוא גם לא הופתע כשנכשלה.

אחת הבולטות שבהן הוקמה עם תחילת המלחמה במדבר. מייג'ור ראלף באגנולד הקים אז את קבוצת המדבר ארוכת הטווח יחידת סיור וקומנדו שזכתה להערכה רבה בקרב הפיקוד הבריטי והארמיה השמינית. "פטרולי ה"קמא"ט" בחנו ובדקו מאות קילומטרים מאחורי קוי האויב, והיו ממלאים תפקידים רבים ושונים, ומבצעים את משימתם תמיד. הם הקימו על פני המדבר שרשרת נקודות-אספקה, וע"י כך יכלו להרחיב את טוח-פעולתם היעיל עד למרחקים דמיוניים, והם הטרידו והטריחו ללא הרף את האויב, שלא חיבב מעולם את המדבר כאנשי ה"קמא"ט" הבריטיים, הרודזיים והניו-זילנדיים" (עמוד 15). לרוב הקפידו סיירי הקמא"ט להימנע ככל יכולתם מלהיתקל בכוחות אויב, אך לעתים "תוך כדי הסעת סוכנים עוטי-מסתורין של בעלות-הברית אל תוך הג'בל או שטח אחר הכבוש בידי האויב, היו אנשי ה"קמא"ט" נתקלים, לעתים, בשיירת אספקה גרמנית או איטלקית. באם גדלה אפשר זאת היו מתפרצים לתוכה, פותחים עליה באש ומשמידים אותה כליל. על ידי כך היו מעוררים בהלה בלב האויב, שמעולם לא ציפה למצוא את יריביו במרחק כה רב מקו-החזית. לעתים היו אנשי ה"קמא"ט" מסתערים על מוצב-חוץ בודד ומוחים אותו מתחת לשמים" (עמוד 16). 

יחידה אחרת, שהיא גם הנקודה היהודית בסיפור, היתה "יחידת הקז"ם – "קבוצת זיהוי מיוחדת", היה בה שמץ מיחידת-מתאבדים. מלאכת אנשיה דרשה מידת העזה שפירושה היה באורח בלתי -נמנע, גילוים על-ידי האויב; ופירושו של גילוי זה היה, לגבי רובם, גרוע ממות. שכן רוב אנשי הקז"ם היו יהודים ילידי גרמניה; תפקידם בתקופת המלחמה היה לפעול באורח נועז ביותר מאחורי קוי האויב – בתחפושת גרמנית" (עמוד 44). יחידה נוספת, המפורסמת והמובחרת ביותר מבין אלו שפעלו במדבר המערבי, שאנשיה נועדו לקחת חלק בפשיטה היא "שא"מ – "שירות אויר מיוחד" – (SAS) היתה יחידה מיסודו ובפיקודו של דוד סטירלינג, לפעולות מיוחדות מאחורי קוי האויב" (עמוד 35). היחידה התמחתה בפשיטות על בסיסי אספקה, שדות תעופה ומפקדות בעורף הגרמני-איטלקי, ופעלה בשיתוף פעולה כמעט קבוע עם קבוצת המדבר ארוכת הטווח.

למרות שהספר מתאר את מה שלכאורה אמור להיות פשיטה מרתקת הרי שהמחבר נמנע מלתאר את האירועים מזווית המאקרו והסתפק בתיאורי מיקרו, כלומר מן הפרספקטיבה של הלוחמים שנטלו בהם חלק. אלו הם תמיד גברים אמיצים וחיילים של חיילים, אבל המחבר נמנע מלספק לקורא הבנה של התמונה הרחבה, מרמת המטה וצוות התכנון, ועד לשיבוץ הפשיטה בתמונת המערכה הכוללת וחסרונם מורגש עד מאוד ופוגם בקריאה ובאיכות הספר.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על הקומנדו אל טוברוק