ביקורת ספרותית על המרגל האנגלי - מתח - גבריאל אלון #15 מאת דניאל סילבה
ספר בסדר

---

הספר "המרגל האנגלי" (הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, 2018) מאת מחבר ספרי המתח דניאל סילבה הוא הראשון בסדרת הספרים אודות גבריאל אלון, רסטורטור נחשב של יצירות ציירי הרנסנס ומתנקש בדימוס בשירות המוסד. בניגוד לחלק ממן הבולטים שבסופרי הריגול לסילבה עצמו אין רקע בקהילת המודיעין אלא בעולם העיתונות. הוא סיקר את מלחמת איראן-עיראק ועבד ברשת CNN. בעידודה של אשתו (שבהשפעתה התגייר) כתב את המותחן הראשון שלו, "המרגל שלא ייאמן", אודות קרב מוחות בין המודיעין הגרמני לסוכני הביון הנגדי הבריטי, על רקע הפלישה לנורמנדי. הצלחת הספר הביאה את סילבה להפוך לסופר במשרה מלאה, אולם עיקר ספריו עסקו דווקא בגיבורו המיוסר של סילבה, שיורה, בוכה ומשחזר יצירות אמנות. הסדרה שיצר משלבת מתח ופעולה עם עובדות היסטוריות אודות אמנות ותרבות, מתכון מנצח, כפי שהוכיח בשעתו דן בראון בספרו "צופן דה-וינצ'י" (וכמותו מככבים ספריו ברשימות רבי-המכר של הניו-יורק טיימס).

גיבורו הקבוע של סילבה, גבריאל אלון, הוא (כמה נדוש) יליד עמק יזרעאל ובן לניצולי שואה יוצאי גרמניה. אלון גויס ב-1972 לשורות המוסד בידי ארי שומרון (שמבוסס ככל הנראה על רפי איתן, איסר הראל ומייק הררי) רב-המרגלים ואיש הפלמ"ח. בהדרכתו נעשה אלון לאיש מבצעים מיומן, המיישם היטב את שיעורי "שלוף-דרוך-תירה" במהירות הבזק שלימד אותו. אלון, בעצמו יוצא יחידה מובחרת של צה"ל, חברו הטוב אלי לבון ועוד כמה אנשי מבצעים היו הצוות "ש"המשרד" שלח בסתיו של 1972 לצוד את מבצעי הטבח באולימפיאדת מינכן. המבצע נקרא בשם הקוד "זעם האל". במונחי הצוות, לבון היה ה"עין", מומחה האיתור והמעקב. גבריאל היה ה"אָלֶף", המחסל. במשך שלוש שנים הם עקבו אחר טרפם ברחבי אירופה, הרגו בחשכה ולאור יום וחיו בפחד שבכל רגע עלולים לעצור אותם ולהאשים אותם ברצח. לילות אינסופיים עברו עליהם בחדרים עלובים כשהם צופים בפתחים ובאנשים וחודרים בחשאי לחיי אחרים. המתח ומחזות הדם גזלו משניהם את היכולת לישון" (עמוד 150). שלוש השנים עקבו אלון וחבריו אחר טרפם על פני אירופה והמזרח התיכון, והרגו את שנים-עשר מחבלים שהיו מעורבים ברצח אחד-עשר ספורטאים ישראלים במשחקים האולימפיים במינכן. בשנים שעברו מאז, כפי שתואר בסדרת הספרים, אלון היה אחראי לכמה מההצלחות הגדולות של המוסד.

סוס מנצח כאמור, לא מחליפים. ספרו הנוכחי הוא ה-15 שכתב אודות רב-המרגלים הישראלי. הפעם נדרש אלון, לפענח את רציחתה של אשתו לשעבר של המלך לעתיד של בריטניה (תואמת הנסיכה דיאנה) שנרצחה כאשר מתנקש טמן מטען חבלה רב-עוצמה ביאכטה היוקרתית שעליה הפליגה. המתנקש, כך מתברר, הוא איימון קווין, פעיל המחתרת האירית (ה-IRA). קווין הוא מרצח קר-רוח, רב-אמן עם חומרי נפץ, ששואב את הנאתו מן הסבל שהוא גורם. הוא לחם בבריטים בשורות ה-IRA, אימן מחבלים של אש"ף בלוב (ומאז לאלון יש חשבון ישן ואישי מאוד עמו), ופעל בעבור האיראנים והסורים כנגד ישראל. אבל ההתנקשות הזו, נועדה להניע מהלך גדו בהרבה, כיוון שאלון הרגיז במהלך הקריירה שלו את האיש הלא נכון. אדם רב-עוצמה כפי שמעטים ישנם, והוא מתכוון לנקום. אלון מצדו נעזר בחברו, המתנקש האנגלי הקטלני, כריסטופר קלר, שנחשב למת לאחר תקרית אש ידידותית במלחמת המפרץ הראשונה ועובד בעבור משפחת פשע מהאי קורסיקה. קלר, "יוצא השירות האווירי המיוחד" (עמוד 54), לחם בשעתו כנגד ארגון הטרור האירי, ויש לו חשבון משלו ליישב עם קווין.

הספר מותח מאוד, והוא הוא אחד הטובים בסדרה. מנגד, "לה-קארה החדש", כפי שכינה את סילבה העיתון שיקגו סן טיימס, הוא לא! סילבה אף לא מגיע לרמתם של סופרי מתח ישראליים דוגמת מישקה בן דוד ויונתן דה שליט. כדאי לספר לו שכבר עברו כמעט 44 שנים מאז מבצע "זעם האל" ואלון כבר עבר את גיל 60. הגיל מאט את התרגיל ורק נשאר שאלון יפטיר במרירות שגם הוא כבר "זקן מדי לחרא הזה". בסך הכל ספר חופשה נחמד. לא מסופר למופת כמו פורסיית, לא דקדקן בפרטים כמו קלנסי, לא מותח כמו בן דוד ואף לא משעשע כמו דב אלפון, ועדיין נחמד מאוד לקריאה בחופי יוון, ספרד או תל-אביב.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על המרגל האנגלי - מתח - גבריאל אלון #15