ביקורת ספרותית על Youth; Heart of Darkness; The End of the Tether (Classic, 20th-Century, Penguin) מאת Joseph Conrad

---

The End of the Tether (1902)

סיפורו של אדם אמיץ-לב המגיע לחורבן בשל פשרה על מצפונו בשילוב עם מזל רע יוצא דופן. קפטן וואהלי, בן 67, הרוויח ביושר את שמו הטוב כמלח מצויין ואדם טהור מידות, ממנו נהנה עד כה. תפיסת עולמו תאמה לאופיו. הוא 'האמין שנטיה לטוב-לב קיימת בכל אדם' ו'נראה כי מוחו שרוי בשלוות אמונה ללא גבולות בכח עליון'. המהלומה הראשונה לפילוסופיה שלו באה עם אובדן כל חסכונותיו בעקבות ליקוי בבנק שלו. כל שנותר לו היא אונית המפרש שלו, Fair Maid, אותה נאלץ למכור כדי לסייע לבתו. לאחר מכן, למען בתו התפשר על יושרו בפעם הראשונה: עם שארית הכסף שנותר ממכירת האוניה הוא רכש מניה בספינת קיטור ישנה, סופאלה. היה זה צעד לא נבון מצידו, כיוון שלמאסי, בעליה של הסופאלה, היה מוניטין דוחה; יתר על כן, אף-על-פי ש'מעולם לא הטעה בדבריו', ידע שמאסי חשב שהוא אדם עשיר שאולי יסכים להשקיע כסף נוסף בשותפות; ו'הוא מעולם לא נתן לאף אחד רושם מוטעה לגביו', אך 'רציתי לשמר את ערכי- בגלל אייבי המסכנה- בתי'. הוא 'הרגיש מושחת עד לשד עצמותיו'. הוא לא חבב את מאסי אך דחה את חששותיו במחשבה ש'אנשים אינם רשעים, אחרי הכל... לא. בסה"כ בני אדם אינם רעים- הם רק טפשים או אומללים.'
הכל היה יכול לבוא לסדרו אלמלא ספג קפטן וואהלי מהלומה שניה: הוא התחיל להתעוור. שוב הוא נאלץ להתפשר עם מצפונו וכדי שלא יפסיד את 500 הפאונד שהשקיע בסופאלה הסתיר מכל הסובבים אותו את מחלתו. כקפטן הסופאלה הוא בגד באמונה, כש׳התהלך בחשכתו על סף הפשע׳, כיוון שהיה אחראי ל׳ודאות מיקומה של האוניה בו תלוי שמו הטוב של האדם ושלוות מצפונו׳ ולחיי אנשים אחרים. למעשה, עוורונו של וואהלי אפשר למאסי להסיט את מחט מצפנה של הסופאלה ולרסק אותה כדי שיוכל לגבות את כספי הביטוח. כשארע האסון הבין וואהלי שאבד את כל מה שהעריך: 'לא היה לו דבר השייך לו- אפילו עברו המכובד, כנותו וגאוותו, נעלמו. חיים ללא רבב נפלו לתהום.׳ לכן, למרות ש׳רעיון ההתאבדות זעזע את מושג גבריותו׳ הוא יורד למצולות עם האוניה שגורלה התגשם הודות למעשה ההונאה שלו. למרות שוואהלי הוא האחראי העקרי לחורבנו, מסקנתו של קונרד היא שהאדם חסר ישע אם הוא אינו מודע לרוע שמקיף אותו. וואהלי 'נסחף אל זה (אל הכזב) מאהבה אבהית, מספקנות, מאמון אינסופי בצדק האלוהי המוקצב לרגשות האדם על האדמה'.
הסיפור, למרות אורכו, נוגע ללב ומסופר היטב וקונרד אורג את המתח באמצעות הרמזים שהוא משליך באשר למום של וואהלי. כך הקורא מנחש, לפני שנמסר לו, שמא יוסגר סודו של וואהלי. לקונרד יש את הכשרון ״להזריק״ באופן מידי, במספר משפטים, את האווירה הרצויה, ולבשר את גרעין העלילה. כך מתחיל הסיפור:

'מזה זמן, לאחר ששינתה ספינת הקיטור סופאלה את מסלולה לכיוון האדמה, שימר החוף הביצתי את חזות כתם האפלה שלו מעבר לרצועה המנצנצת. קרני השמש נפלו באלימות על הים הרגוע- נראו כאילו הן מתנפצות לאבק זוהר על המים הבלתי חדירים, לאדי-אור מסנוורים המעוורים את העין ומעייפים את המח בבהירותן הבלתי יציבה'

» ביקורות נוספות של רוסיננטה
» ביקורות נוספות על Youth; Heart of Darkness; The End of the Tether (Classic, 20th-Century, Penguin)