ביקורת ספרותית על הלגונה ועוד ארבעה סיפורים מאת ג'וזף קונרד
ספר טוב

---

אמי פוסטר (סיפור מהקובץ)
סיפורו של אדם מאוסטריה הפולנית, ניצול יחיד של אוניה ועל סיפונה מהגרים לאמריקה, שהתרסקה לחופי קנט. הוא משוטט באזור הכפרי בחיפוש אחר מזון ומקלט, אך 'במאמציו הנואשים למצוא עזרה, ובצורך שלו במגע אנושי' הוא זוכה אך ורק לאי-הבנה עויינת. לבסוף הוא פוגש באכר שבחרדה נועל אותו בצריף עץ. כאן הוא סוף סוף זוכה למעשה חסד בצורת ככר לחם מידיה של אמי פוסטר, המשרתת של האכר.
נוכחותו של הזר בקרב הקהילה הופכת, בהדרגה, לנסבלת- והוא נישא לאמי פוסטר. היא נערת חווה די טיפשה, אך יש לה 'די והותר דמיון המאפשר לה להתאהב'. '... חסד היוצא מן הלב אינו יכול להתקיים ללא מידה של דמיון'. אכן היתה לה מידה מסויימת של דמיון שהספיקה על מנת שתבין את הסבל ותחוש רחמים. נולד להם ילד אך לאט לאט מתנכרת אמי לזרות של בעלה ומתרעמת על רצונו ללמד את הילד את לשונו. דמות המספר, רופא כפרי, מהרהר: 'אני תוהה שמא זוהי השונות שלו או זרותו שחדרו בשאט נפש את המהות המשעממת שהחילו על עצמם במשיכה שאין לעמוד בפניה.' הוא נתקף בבעיה רפואית בריאותיו ובמהלך תקופת המחלה מגלה אמי 'בלהות, אימה בלתי מתקבלת על הדעת מזדחלת אליה מכיוון האיש הזה שאינה מבינה.' לבסוף, בעודו קודח מחום הוא מבקש ממנה, בשפת אמו, מים:
'היא נתרה על רגליה, חטפה את הילד וקפאה במקומה. הוא דבר אליה, ומחאותיו הנרגשות רק הגבירו את פחדה מאדם זר זה. אני מאמין שהוא דבר אליה ארוכות, מפציר, משתאה, מתחנן, מצווה... ואז השתלטה עליו סערת זעם.
הוא התיישב וזעק מלה מתועבת אחת- מלה כלשהי. אז התרומם ממקומו כאילו בכלל אינו חולה, אמרה. וביאושו הקודח, בזעמו ובתמיהה ניסה לאחוז בה מעבר לשולחן, היא פשוט פתחה את הדלת ונמלטה החוצה עם הילד בזרועותיה.'

למחרת מוצא אותו הרופא 'שוכב עם פניו מטה וגופו מוטל בשלולית מעבר לשער הפשפש הקטן'. הרופא מכניס אותו פנימה, אך הוא מת, טוען הדוקטור, יותר משברון לב מאשר חשיפה. הוא 'נפלט במסתוריות מהים כדי למות באסון עילאי של בדידות ויאוש'.
נושא הספור נקוב במושגים כלליים כשהרופא מדבר על 'טרגדיות... הנוצרות מפערים בלתי ניתנים לגישור ומהחרדה מהבלתי-מובן המרחפת מעל ראשי כולנו'. התנהגות הכפריים כלפי יאנקו גוראל היא תמונה מבעיתה של רמת האכזריות שהפחד או שנאת הזר והלא ידוע עלולה לעורר.
יאנקו גוראל 'זכר את כאב אומללותו וסבלו, את תדהמתו לנוכח העיוורון וחוסר ההבנה לשברון לבו. את אימתו כשגלה את מידת כעסם של הגברים וזעם הנשים'. כשנדמה היה שהצליח להתחבב על הקהילה לאחר שהציל ילד מטביעה עוררה המחשבה שישא את מרי פוסטר לאשה את העוינות החבויה: 'רק כשהצהיר על כוונתו להנשא הבנתי כיצד, בשם מאה סיבות זעירות ועקרות, כיצד- אכנה אותן מגונות? - הוא היה עבור כל האיזור.'
חשיבותו של הסיפור ניכרת בבהירות ובפשטות בהן הוא מדגים אחד מהנושאים המרכזיים בעבודתו של קונרד, הבידוד הבסיסי ובדידות הפרט. יתר על כן, העלילה ככל הנראה שואבת את האימה והעוצמה מנסיונו האישי של קונרד כזר במדינה זרה כשהוא מסוגל לדבר אך מלים ספורות בשפתה. לא קשה להצביע על סממנים אוטוביוגרפיים בתאורו של קונרד כיצד יאנקו גוראל 'חש במרירות בעודו שוכב על דרגש המהגר את בדידותו המוחלטת; בשל מזגו הרגיש', או כשהוא מהרהר 'קשה לו לאדם למצוא עצמו זר אבוד, חסר ישע, בלתי מובן וממוצא מסתורי, בפינה אפלה כלשהי של העולם.'

*פורסם לראשונה במגזין Illustrated London News ולאחר מכן בקובץ הסיפורים ׳טייפון וסיפורים אחרים׳
*תרגום הציטוטים והשמות באחריותי הבלעדית, נקרא באנגלית

» ביקורות נוספות של רוסיננטה
» ביקורות נוספות על הלגונה ועוד ארבעה סיפורים