ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 12 במאי, 2019
ע"י lola bar
ע"י lola bar
Lola Bar
17 ביוני 2018
אל תכה בקיר – מירה מגן
הספריה החדשה 1997
223 עמוד
***************************
הרגע סיימתי ואני כולי נרגשת! איזה ספר מדהים זה! אני קצת מתלבטת איזה ספר טוב יותר: "אחותו של הנגר" או "אל תכה בקיר", רק דבר אחד בטוח, אני כבר שייכת לקהל מעריציה של מירה מגן.
מתנצלת מראש אבל באופן חריג, הסקירה תכיל ספוילרים. ולמה? כי לכתוב כאן זה כמו לדבר אלי ואליכם. משתפת מעומק לבי ומהרהורי!
מימין לפתח מערת קבורה בגוברין אפשר למצוא תיעוד ספונטני ונדיר של רומן סודי בין שניים שאת זהותם וסיפור אהבתם האסורה לא נדע לעולם. כאן הייתה נקודת המפגש של הזוג, מקום המפלט שבו יכלו לממש את תשוקתם הרחק מעין הציבור.
"לא נשאר עוד משהו שאוכל לעשות למענך ולעשות דבר שיענג אותך - שוכבת אני עם אחר אך אותך אני אוהבת, היקר לי מכל," חרטה ביוונית אישה על קיר ההתכתבויות במקום המפגש הקבוע שלהם.
ההתכתבות נמשכת, הגבר משאיר הודעת געגועים מטעמו, ולבסוף חותמת האישה: "אל תכה בקיר, זה רק עושה רעש. תנועות נסמן זה לזו, זה יהיה האות בינינו."
העלילה בספר מתרחשת אי שם במושב דתי וקטן ובירושלים.
במושב גרים יסכה (אוסי) בת 24 ושני הוריה המבוגרים. ממול לביתם גר אלישע שהתאלמן לפני אחד-עשר שנים מאשתו עלמה, אשר נפטרה בזמן הלידה. עלמה הייתה חצי-תימנייה ולא דתייה והאמינה מאד בגורל. התינוקת נקראה הֵדה, כי זה השם שבחר אלישע בשבילה. הוריה של אוסי (ממוצא הונגרי) לקחו על עצמם לגדל את התינוקת ועזרו ככל יכולתם לאלישע הצעיר.
השנים עוברות ואוסי מאוהבת באלישע שעדיין שומר אמונים לאשתו המתה ומבליג לחיזוריה של אוסי. אוסי בחורה פקחית, למדה באוניברסיטה, ורואה את עצמה כמטיפה גדולה של החירות וחופש-הבחירה מול אנשי המושב. "רוב האנשים במושב שלנו מקפידים לפסוע רחוק מן הקצוות, ומוליכים את קיומם הדשן על השביל השטוח שבין הצרכניה למזכירות, והשמיים שלהם בגובה תיקרת הרפת והגגות של הלולים."
תמונתה של עלמה תלויה בסלון של אלישע ולא פעם אוסי מדברת אליה, מנהלת סוג של דיאלוג איתה, מקנאה לאלישע, קושרת קשרים תחליפים עם גברים, עוקרת לירושלים ובעיקר מתחקה באובססיביות אחר סודות מעברה של עלמה.
יום אחד היא מגלה מכתב באחת המגירות בביתו של אלישע בו כתבה עלמה לאמנון, שהכירה עוד לפני אלישע, אבל המשיכה להיות איתו בקשר גם לאחר נישואיה. מסתבר שבאחד מטיוליה במערות הקבורה בגוברין, עלמה העתיקה את המלל שכתוב על אחד הקירות (כפי שציינתי בפוסט למעלה) ומסרה אותו לאהובה.
אוסי כעוסה מאד מהגילוי, לא מספרת לאלישע, אבל מנסה לשכנע את האלמן לפתוח את עיניו ולבו לעולם.
ברגע קריטי בחייה, אוסי מכירה גבר שמגיע לבית הקפה בו היא עובדת. הוא אדם עדין והגון, בעל אמצעים ומבקש ממנה להינשא לו. היא נהנית בחברתו, אך הבחירה קשה לה.
יש מתח מעניין בסיפור, מתח של אהבה. מה תחליט אוסי? מה יחליט אלישע? האם יתאחדו או שאוסי תיעתר להצעת הנישואין שקבלה?
הכתיבה של מירה עשירה ומרתקת! לא יכולתי להוריד את הספר מהיד.
ממליצה בחום!
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מושמוש
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
טוב הופתעתי
אז כבר הסתכלתי בויקפידיה בעניין ה'דתיה' ושם כתוב שיש לה רקע דתי. אף אחד לא רודף אחריה ומאלץ אותה להיות עכשיו דתיה. כרצונה. הכוונה שלי שאדם שיש לו רקע דתי טבעי מתעקש לקפוץ למקום אחר וזה לא טבעי. הרבה יותר כדאי לה ככותבת להיות עם עצמה, לבוא מעצמה ולא ממקום מלאכותי.
|
|
|
lola bar
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
תשובה לדינה!
תודה דינוש על קבלת הפנים. שמחה לראות אותך כאן <3
|
|
|
lola bar
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
תשובה למושמוש!
יש לך טעות גדולה לגבי הספר ולגבי הסופרת. פגשתי את הסופרת והיא אישה מאד נעימה ואינטליגנטית. לא דתיה! זה סיפור אהבה מיוחד.
|
|
|
מושמוש
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
אבוי הספר נשמע לי
נורא ואיום.. הציטוטים בלתי נסבלים .. מה הזלזול באנשי המושב? סופר טוב מתעניין באנשים ולא מחליט שהם כלבים קטנים וצייתנים, אפילו אפילו אם זה כך במציאות.. אם אני לא טועה הסופרת דתיה. כנראה היה עדיף לשמור על המסורת הדתית בספרות שלה, ולא לרוץ ל'שוכבת'.
|
|
|
dina
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
נפלאה מירה מגן. היא כמו יין טוב . משתבחת עם השנים.
Welcome back לולתי |
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
