ביקורת ספרותית על רוחות וגנבים - רוחות וגנבים #1 מאת מורגן רודס
ספר מעולה

---

***רוחות וגנבים – ספר 1 בסדרה*** (שהיא פריקוול של סדרת נפילת הממלכות! שאותה ממש כדאי לכם לקרוא קודם)

אמ;לק: כן או לא? אממ בארווור שכן? לא שמעתם אותי אומרת "פריקוול של נפילת הממלכות"?

תקציר מגב הספר:
חייהן של קריסטל ובקה האצ’ר נסבים סביב חנות הספרים המשומשים המשפחתית, “המוזה המנומשת”, בטורונטו, קנדה. זו עבודה רגילה למדי, ואותה הן מבצעות אחרי שעות הלימודים ( =^.^ חוץ מקריסטל, שהיא מבריזנית סדרתית בשלושת-רבעי משרה. אבל רגע, למה המשפט הזה כאן בכלל? למה הוא חשוב? כדי שההורים לא יגידו "מה זה, ספר על ילדים שמבריזים מבית-הספר כדי לעבוד בחנות ספרים?! לא חמודי אני לא קונה לך את התועבה הבלתי-חינוכית הזאת"? כאילו שילדים שמתפלחים למועדונים ומעלים רוחות באוב (מה שגם כן קורה בספר) זה כן בסדר =^.^= ).
יום אחד מגיעה חבילה מסתורית המיועדת לאימא שלהן. קריס פותחת אותה בתמימות ( =^.^= בהכי תמימות שאפשר לפתוח חבילה שכתוב עליה שחור על גבי לבן שהיא לא ממוענת לך =^.^= ) ומגלה ספר עתיק ומוזהב בכריכת עור. היא מעירה בכך קסם קדום, הקושר את גורלן של האחיות לכוחות הבוקעים מהספר המסתורי.
בינתיים ביבשת מיטיקה, שקוראי הסדרה “נפילת הממלכות” מכירים היטב ( =^.^= יאי! =^.^= ), נער בשם מדוקס קורסו מתחיל לגלות את כוחות הקסם שלו.
העולמות המקבילים מתנגשים, ובקה נשארת במצב קטטוני, לאחר שהרוח שלה נחטפת אל העולם העתיק של מיטיקה.
קריס אכולת רגשות אשם בגלל האירוע שהתרחש לנגד עיניה. היא נשבעת לעשות כל מה שנחוץ כדי להציל את אחותה. בדרך היא נתקלת בנער יפה תואר ויהיר ( =^.^= הם תמיד כאלה, הא? =^.^= ), פארל גרייסון, בן למשפחת עשירים מפורסמת.
הסיפור נע בין נקודות המבט של הדמויות השונות ובין טורונטו של ימינו, על רקע אגודה חשאית הפועלת שם, לבין מיטיקה – עולם שבו יש עדיין ( =^.^= עדיין! כאילו גם בעולם שלנו הם היו פעם? =^.^= ) אֵלות, מכשפות וספרי לחשים מופלאים.
הגורל חיבר בין הדמויות האלה, אבל כוחות קסם קדומים מאיימים להפריד ביניהן לתמיד. ( =^.^= פמפמפאאאם! =^.^= )

ומה אני חשבתי:
יו, איך התגעגעתי לכל הדברים האלה שמורגן רודס (הסופרת) יודעת לעשות בהכי מורגן-רודסיות שלה: אקשן, ודמויות אדירות, ומורדים ומזימות ונאמנויות כפולות, ויותר טוויסטים מאשר על רחבת ריקודים בסיקסטיז, ואיך שהיא מצליחה לגרום לספרים שלה להפוך לסרט פנטזיה עתיר תקציב במח שלי, ואיך שהיא יודעת בדיוק מה המינון הנכון של פנטזיה לעולם ימי-ביניימי שלא יגרום לי לזעוק "איכסה פנטזיה נוסחתית", ואיך שהיא מצליחה לכתוב רומנטיקה בצורה שלא תהיה רק נסבלת אלא אפילו...נחמדה? (אני יודעת, קשה להאמין, אבל זו האמת לאמיתה!)
חייבים גם לתת לה ח"ח על האומץ לצאת מאיזור הנוחות שלה בספר הזה: אחרי כתיבת סדרה מעולה כמו "נפילת הממלכות", הדרך הכי קלה לשחזר את ההצלחה היא לכתוב מחדש וריאציה אחרת של מה שעבד לך קודם (כן, סומן צ'יינני, אני מסתכלת עלייך). אבל מורגן לא הלכה על הדרך הקלה – ולמרות שבפארל יש מן המאגנוסיות (אם כי מבחינתי כל המאגנוס הרי זה משובח) ובקריסטל יש קליאו-יות קלה, ולמרות שבסופו של דבר מיטיקה היא מיטיקה – הרי שממש לא מדובר כאן בעוד סיפור תככים ומאבקי שלטון משחכס-סטייל, אלא בשילוב בין סיפור מאבק-בכת-מיסטית-מרושעת-בעולם-המודרני בני הנפילים סטייל, לבין סיפור נערה-עוברת-לעולם-קסום-דרך-ספר ארץ האגדות סטייל (והאין זה מרגש לגלות שאפשר לעבור למיטיקה מהעולם שלנו?! ועוד ברוחך בלבד, מה שאומר שאפשר להינות משני העולמות – גם לחוות הכל וגם לשמור על ראשך מלהיערף ולהימנע מהעובדה שאנשים נהגו לצוד את האוכל שלהם בעצמם ולעשות את צריכהם בתוך בור בחצר).
למי הספר מתאים?
קודם כל, לכל מי שאהב את נפילת הממלכות, דה (אני מסרבת להאמין שיש מי שקרא ולא אהב, ואם יש – אתם בטוחים שלא הייתם תחת שליטה של כישוף מרושע באותו זמן?)
לכל מי שאוהב פנטזיה אורבנית – כי יש שם פנטזיה אורבנית
לכל מי שאוהב פנטזיה ימי-ביניימית – כי יש שם פנטזיה ימי-ביניימית
לכל מי שאוהב סיפורי אחיות! (או סיפורי חברות הכי טובות, שזה תכל'ס אותו דבר)
לכל מי שאוהב סדרות שאשכרה מתרגמים עד הסוף – ויש סיבה טובה להאמין שזה מה שיקרה לאור העובדה שהסדרה הקודמת הכילה 6 ספרים ותורגמה במלואה כמו שעון, ספר אחד בשנה (אז תודה לכם על זה, הוצאה לאור)
ו...לכל מי שלא אכפת לו מתרגום ועריכה (או הגהה? או איך שלא קוראים לתהליך שנועד לוודא שהמילים הנכונות יופיעו בסדר הנכון) בזיוניים, אבל די באותה רמת בזיון שהם היו ב"נפילת הממלכות", אז אפשר לומר שדי התרגלנו (אם כי לא אשקר: התרגום העקום והשגיאות המרובות גורמים סבל רב, אבל הספר פשוט לגמרי שווה את זה)
בקיצור! הספר הזה הוא אחד הדברים הכי טובים שיקרו לכם החודש! כלומר למעשה אני מקווה שהוא כבר קרה לכם לפני כשנה שאז הוא יצא, אבל אני סוקרת אותו רק עכשיו לרגל יציאת הספר השני בימים אלה ממש, אז אם משום מה הוא עדיין לא קרה לכם – תוודאו שהוא יקרה עכשיו.

נ.ב
אבל עזבי את כל זה, חתול, אתם אומרים. השאלה האמיתית היא – חייבים לקרוא את נפילת הממלכות קודם או לא? ובכן, חייבים היא מילה חזקה, אבל הספר כן מניח שאתם יודעים הרבה דברים על ההיסטוריה והעולם של מיטיקה מהסדרה הקודמת ולא טורח להסביר אותם שוב, יש המון רפרנסים ורמזים לסדרה הקודמת, ואני גם לא יכולה להבטיח שבספרים הבאים לא יהיו ספוילרים אליה. זה לא בלתי-אפשרי להבין אם מתחילים מהסדרה הזו...אבל מפסידים ככה חלק מהחוויה לדעתי.

נ.ב 2
רק אני חשבתי שהמראה החיצוני של קריסטל מבוסס על לינדזי לוהאן? (לפני שהיא התחילה לשחות באלכוהול וסמים ולהיראות כמו נרקומנית זקנה, אני מתכוונת). תחשבו על זה: ג'ינג'ית במקור, תולדות שיער שכוללות בין השאר שיער שחור ושיער מחומצן, וגם סגנון הלבוש שלה די הזכיר לי את הסטייל של לינדזי בפריקי פריידיי

נ.ב 3
והאם גם אתם חושבים שזה לא צירוף מקרים שבקה דומה להחריד לקליאו? האם יתכן שהיא הולכת להיות אמאמאשלה, כמו שאומרים?

נ.ב 4
אבל רגע. קריסטל ג'ינג'ית (במקור!) ובקה בלונדינית...עוד מישהו שומע את let it go מתנגן ברקע?

נ.ב 5
בסוף הספר כתוב שמורגן רודס הוא שם בדוי, עם זאת מתנוססת שם תמונה ענקית שלה, ואני תוהה האם מ' קצת פספסה את הרעיון של שם בדוי או האם יש פה חומר לתביעה עצומה כנגד ההוצאה?

» ביקורות נוספות של חתול השיממון
» ביקורות נוספות על רוחות וגנבים - רוחות וגנבים #1