ביקורת ספרותית על קו חצות מאת לי צ'יילד
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 10 בפברואר, 2019
ע"י גל פרל פינקל


"ג'ק ריצ'ר, משטרה צבאית, יחידה 110. פרשתי בדרגת מייג'ור. נעים להכיר" (עמוד 22).

הספר "קו חצות" מאת לי צ'יילד (הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, 2019), ספר בסדרת ספרים מאת הסופר הבריטי לי צ'יילד, אודות ג'ק ריצ'ר, החייל לשעבר, החוקר פרטי והמקבילה הספרותית לקלינט איסטווד. ריצ'ר, "מייג'ור צבאי בדימוס עם כוכב כסף ולב ארגמן" (עמוד 187), שירת בצבא היבשה של צבא ארצות הברית ופיקד על יחידה 110, יחידת עילית של המשטרה הצבאית. במהלך הקריירה שלו הוא היה מעורב בשורה ארוכה של מבצעים חשאיים וחקירות מורכבות. הספר הזה נפתח כאשר הוא נתקל בטבעת בוגרים של האקדמיה הצבאית של צבא ארצות הברית, ווסט פוינט, בבית עבוט בוויסקונסין. הטבעת, של בוגרת מחזור 2005,
עוצבה כך שראשי התיבות שלה חרוטים בחלק הפנימי, ס.ר.ס. שנת 2005 היתה שנה קשה. המערכות בעיראק ובאפגניסטן היו בעיצומן, והפכו בדיוק אז לביצות מדממות וממושכות שהניצחון בהן לא נראה באופק, וחיילים אמריקנים שנשלחו לשם רק רצו לשרוד את הקו ולחזור הביתה בחתיכה אחת. אבל ארבע שנות אקדמיה בווסט פוינט לא הולכות ברגל, ריצ'ר יודע, הוא למד שם בעצמו והמקום אינו זכור לו "כמוסד עם דגש מיוחד על פינוק ופנאי" (עמוד 8). למה שמישהו ירצה למשכן טבעת שעלתה לו במאמץ כה רב? רק מישהו (או משיהי במקרה הזה) שהיה מצוי במצוקה קשה מאוד.

ריצ'ר, בפרץ של רגשות אחווה לאחות קצינה לנשק, מחליט לקנות את הטבעת ולאתר את בעליה. החיפוש הזה יוביל את ריצ'ר לתמודדות עם אופנוענים אלימים, סוחרי סמים אכזריים וגם למפגש עם אישה אחת, שבירה מאוד, וחזקה מהחיים. מזל שריצ'ר הוא גם חזק, גם חטוב, גם שרמנטי, גם חוקר נחוש ומבריק, וגם צלף מיומן, הבקי בשיטת ה"שלוף - דרוך - תירה". בקיצור ג'יימס בונד קטן עליו.

הספר כאמור היה כיף גדול שנגמר מהר וכלל בתוכו דיאלוגים משעשעים כמו זה:
"מה יש לך בכיסים?"
"למה?"
"אתה צריך להוציא הכול. אני הולך להכניס אותך למייבש כביסה. מפתחות ומטבעות עשויים להזיק למכשיר."
סקורפיו העיף מבט במייבש.
לא הצליח להתאפק.
הוא אמר, "אני גדול מדי."
"אתה תיכנס," אמר ריצ'ר.
"בחיים לא ראיתי את הטבעת הזאת."
"מכרת אותה לג'ימי רט."
"לא שמעתי עליו בחיים."
"על איזו טמפרטורה אני מכוון, תלוי רק בך. נתחיל בכביסה עדינה. אז נגביר. מישהי אמרה לי שזה מגיע לטמפרטורות שהורגות פשפשי מיטה"" (עמוד 83).

דמותו של ריצ'ר היא קלישאתית, אבל צ'יילד כותב מתח טוב באמת, כך שאי-אפשר שלא להתמכר.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
גלית (לפני 3 ימים)
הסרטים סבבה. אם את עושה דיליט על הזכרון מהספר ועל הדמות שבראת לך בראש לפני היות טום קרוז.
בת-יה (לפני 5 ימים)
ביקורת משעשעת. אני מחכה לסרטים.
גלית (לפני 5 ימים)
הדבר הכי נורא שעשו לג'ק ריצ'ר הוא טום קרוז.
חני (לפני 6 ימים)
גל זה נשמע שאם קראת אחד שלו כל השאר יהיו פחות או יותר
באותה המתכונת עם פרמטרים שונים.
והעיקר שהוא מספק את הסחורה.
אהבתי את הסקירה כשברקע טום קרוז עולה במחשבות.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ