ביקורת ספרותית על הכלב היהודי מאת אשר קרביץ
ספר מעולה

---

על הספר "הכלב היהודי" מאת אשר קרביץ
המתבונן בכריכת הספר מעלה תהיות לגבי שם הספר: מה משמעות הצירוף "כלב יהודי"? האם אין בצירוף זה פגיעה ביהודי? שאלות אלו נשאלות היות ואנו מודעים היטב לשימוש שנעשה על ידי הנאצים בכלב בזמן השואה: הם אהבו כלבים, הכלבים היו בני לוויה שלהם, בהם הם שיסו את היהודים.
ובכך ההפתעה לא תמה. המספר, מתברר, הוא כלב המספר את סיפורו בגוף ראשון בנימה משעשעת מאוד: "מאז שאני זוכר את עצמי הסתובבתי תמיד בעירום מלא. עירום יצאתי מבטן אמי ועירום התהלכתי על פני האדמה..." (עמ' 11). קולו של איוב: "ערום יצאתי מבטן אמי, וערום אשוב שמה" (איוב א, כ"א) נשמע מדבריו של הכלב היהודי. מעניין ומעורר מחשבה ההקשר שנוצר בין דברי הכלב במשמעותם הקומית לגורלו הטראגי של איוב החותם פסוק זה במילים: "אדוני נָתַן וַאדוני לָקָח..." (שם). לא בכדי בחר לפתוח הכלב היהודי את סיפורו בדברי איוב. איוב התנכי, שעולמו חרב עליו וישאל את האלוהים שאלות נוקבות, הופך בהקשר זה להיות סמל היסטורי לגורל היהודים בשואה.
הכלב כורש, שנולד לכלבה ברוריה בבית יהודי בגרמניה, מספר את סיפורו האישי ברצף כרונולוגי מעת היוולדו בשנת 1935 ועד מותו בארץ ישראל. אנו מכירים יצירות אחרות בהן מופיע הכלב כדמות ספרותית: "עזית הכלבה הצנחנית", הכלב בלק ב"תמול שלשום", "אדם בן כלב". אך הכלב היהודי מפתיע אותנו במורכבותו, ריבוי פניו וגלגולי חייו. הוא מדבר בלשון אנוש, בשפה העברית, מבין בדרכו בני אדם ואת כוונותיהם, עובר מקומות, מצבים ובעלים, חוצה את הגבולות בין היהודים לנאצים, משנה שמות וזהויות. עם כל זה הוא שורד, נסים קורים אותו, כמעט חייו מסתיימים והוא שב וחי כעוף החול, חוזר למקורותיו וזוכה לעלות לארץ ישראל כפליט שואה, עד להקמת מדינת היהודים ומסיים את חייו הסוערים בגן עדן. בתהפוכות חייו ונדודיו הוא למעשה מגלם את היהודי הנודד, וסיפורו הופך להיות מעין תיעוד היסטורי של פרק עגום בהיסטוריה היהודית – השואה.
השואה עומדת במרכז סיפורו של הכלב היהודי, אך ההיסטוריה היהודית למן ראשיתה מהדהדת בדבריו כבר בפתיחת הסיפור במילה 'בראשית': "בראשית ימי על פני האדמה.." (עמ' 14). במארג
מורכב ומתוחכם ביותר מצליח הסופר ליצור פנורמה מלאה של תולדות העם היהודי למן ראשיתו ועד שובו לארץ ישראל וקינון עצמאותה. היות וכך, הספר שופע בהרמזים מקראיים, אזכור עובדות היסטוריות ואמיתות על גורל היהודים טרם השואה ובמהלכה. הד נמצא גם לשאלות שעלו אז ועד היום עוסקים בהן, על טבעו של האדם, הגורל היהודי, היכן היה הבורא בזמן שעמו נזקק לו. דומה ששום דבר לא ברור מאליו בספר זה. כל המובא בו ראוי לבדיקה והבנת החבוי והמשתמע.
שילוב הקומי והטרגי בספר זה, אינו יסוד אומנותי חדש בהקשר לשואה. בעשורים האחרונים החל באומנות זרם חדש המציג את השואה בז'אנרים, שלא ניתן היה להעלותם קודם על הדעת. ככל שמתרחקים בזמן מהשואה, ככל שנפתח קשר השתיקה ומלאו סיפורי הביוגרפיה של ניצולי השואה, עדויות, יומנים ומכתבים, כך החל החיפוש אחר המבע האחר לבטא את מוראות השואה, מבלי לראות בכך פגיעה בניצולי השואה או זילות במוראות השואה. מהמפורסמים ביצירות מהסגנון החדשני ולעיתים נועז מאוד: בארה"ב - רומן גרפי "מאוס: סיפורו של ניצול" מאת ארט ספיגלמן (1980-1991), באיטליה - סרט טרגי קומי "החיים יפים" בבימוי ומשחק של רוברטו בניני (1997), בארץ – ספר קומיקס "הדור השני" מאת מישל קישקה (2012), ולאחרונה תורגם מהולנדית יומן גרפי "אנה פרנק" מאת פולמן ארי ופולונסקי דוד (2017).
עלילת הספר בנויה מעשר תחנות, אותן עובר הכלב כורש במהלך חייו. עיקרו של הסיפור, כאמור, הוא פרק השואה בחייו. בשנים אלו הוא עובר מקומות, מחליף בעלים ומקבל שמות וזהויות שונים. כורש – הכלב היהודי מספר את סיפורם של היהודים בשואה. אין זה ספר שבו לכל המסופר יש אמינות היסטורית, אך חלקים רבים ממנו בהחלט משקפים מצבים בהם היו היהודים נתונים בשואה. חלקים אחרים הם פרי יצירתו של הסופר, אם כי אינם רחוקים מהמציאות הנוראה של השואה.
הספר בנוי בתבנית של מסע נדודים, מעין סיפור פיקרסקי. הכלב היהודי עובר מתחנה לתחנה, בכל תחנה הוא מסתבך, נתקל בקשיים ובאתגרים, פוגש דמויות חיוביות ורעות, שמו מוחלף, זהותו משתנה, הוא מתאים עצמו לנסיבות, מסתגל וניצל, אך תמיד זוכר את מוצאו היהודי, מתגעגע לבית הולדתו היהודי, ומנהל שיחות עם כלב המרומים, המנחה אותו בדרכו.

» ביקורות נוספות של רות
» ביקורות נוספות על הכלב היהודי