ביקורת ספרותית על חמסין וציפורים משוגעות [2011] - מהדורה מחודשת מאת גבריאלה אביגור-רותם
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 15 באוקטובר, 2018
ע"י איור וודה


הללויה אמש סיימתי. מתברר שזהו ספר שואה, מעניין שתוך כדי הגעתי לקטע שמדבר על השואה שזה רק בעמוד 200 בערך ואני כבר בערך בעמוד 250 הגעתי לפוסט בפייסבוק של מישהו שמעריכה אולי הערכתי, נו יש לי בעיה קשה של רגשי נחיתות אשכנזיים מי שההורים שלה עבדו כמו חמורים כדי לגור בדירת 2 וחצי חדרים בסגנון ספרטני בצפון הישן והנחשב לצפונבוני וממש לא כך בתל אביב אז המרוקאי נסע לטיול שורשים עם משפחתו הענפה וכתב איזשהו פוסט כזה מין ואני מגיבה לו ומה שמעניין אותו שסלאח שיפגוש את טוביה מסבירה לו שזה אצלי במטבח בבית הצפונבוני שלי שאבא שלי הגיע לכך, שורד שואה, פליט, עם ילדות עשוקה, לדעתי, לא לדעתו, והורים אחרי שכבשו בית בג'בליה עבדו כשותפי רצפות בבית חולים דונולו כדי לשלוח את הבן שלהם לטכניון, זה כמשרה שנייה, יאללה נחזור לספר הכול כך טעון מרגש הזה, עם עלילה נפתלת, ממש, כתוב בהתחלה קשה ממש לקריאה ולהתחבר ואחר כך כתוב כבלש, עלילת מתח ומסתורין, עופפ כל הזמן, על הרומן הישראלי, שורשי הזה, הכול כך יפה, נו הסתובב לי הספר הזה חיים רבים בסביבה, נכתב ב 2001, שרק עכשיו הזדמן לי להתיישב עליו, באדיקות, ולסיים לקרוא בחריצות רבה, נהנתי ממליצה, כאבתי התמלאתי צער אנחנו הישראלים שהחיים ממש לא פשוטים לנו בכלל והנה כאן היא מסבירה למה. חברתי בשיחותינו אומרת לי לא להזדהות, בדברים אחרים ששוחחנו עליהם, מעניין כי אני עושה את זה כול הזמן בספרים, אז זהו שאני חייה ככה. טוב גשו לקורא תהנו, תחוו תלמדו. מאיפה באנו לא משנה לאן נלך. וגם לא איך. יש לי את המהדורה של 2001 עם העטיפה הזאתהי. חוזרת לספר- חופשה אילתית משפחתית 02/09/2018- כאמור לא הספקתי ממנו אז באילת והמשכתי ממש בזמן האחרון אינלישמצ ממש מתי כנראה שמאז הספר האחרון שכתבתי עליו ביקורת ודרגתי אותו. תכף אבדוק.שבועיים - זה כי בהם ביליתי קצת יותר מבדרך כלל שבועיים של ערבים אינטנסיביים בחוץ וטיפול בעצמי.כתוב שקראתי את הספר מיום ראשון 17/07/16 עד יום שני 15/10/18.פשוט לקחתי אותו מהיכן שהוא לפני שנה וקצת. את האמת שכאשר התחלתי לקרוא לא ידעתי שזה ספר שואה, תאחלס תמיד נמנעתי מספרים בנושא, לא יכולה, לא מסוגלת, קשה מדי מצער, כואב, בשנים האחרונות עם התבגרותי יכולה ועושה בהתחלה ספרים כאלה שבכלל לא יהודים ולא ישראלים כתבו וכאילו ממש לא ספציפיים ואחר כך הנה כזה מין ספר ישראלי צברי שורשי כזה.
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
איור וודה (לפני 6 שנים ו-6 חודשים)
משחררת ל החלפת ספרים ובירה 05/04/2019
איור וודה (לפני 7 שנים)
Trinity College and the University of Dublin
איור וודה (לפני 7 שנים)
אז מה פרוש טמס, כי וון שבסנסקריט היה עדיף סטווה.?! וכן יאללה תחזרו לספרים עם הדפים. תסלאם עליך כפרה עליך סחטיין צעירונת כול הכבוד על התמונה. והמון תודה רבה על התגובה ועל הלייק.
איור וודה (לפני 7 שנים)
עמיחי ברוך בואך לקהל קוראי הביקורות שלי, תעיין בשאר תראה שכולן דומות, שמחה שאתה מגיב, המון תודה רבה לך.ו גם ובעיקר על הלייק עמיחי זה ברור שאתה גבר, מזאת תמונת הפרופיל- למה ומדוע תחנת רכבת כנסייה? ..........
טמס? תכף אכנס לקיר לראות מי מסתתר מאחורי השם ותמונת האמא ילד- אני חיה את התרועה כול הזמן, כאמור נשימה עצורה רק מעמוד 100 בערך לא זוכרת אולי 50 כשהחלטתי שאת הספר הזה אני מסיימת ויהי מה כי הוא על ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת ומי בנה ומי נטע כולנו ביחד ומארצות היגענו לכור היתתוך קיבוץ גלויות ואללי פוסט תרעומה שכמותנו-שואה- הישרדות ניצלנו ... שאו ברכה וראו טוב אהובים.
עמיחי (לפני 7 שנים)
סקירה כזאת עוד לא קראתי.
Tamas (לפני 7 שנים)
ניכר שקראת בנשימה עצורה וסיימת בקול תרועה...:)
איור וודה (לפני 7 שנים)
מחשבות.המון תודה רבה שאתה מגיב.
מורי (לפני 7 שנים)
זרם התודעה. בלתי אפשרי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ