ביקורת ספרותית על הנסיך הקטן (1981) - כריכה קשה מאת אנטואן דה סנט-אכזיפרי (אכזופרי)
ספר מעולה

---

ספר מקסים, ובדומה לספר העץ הנדיב, כמה שהוא פשוט, ככה הוא יפה. לפעמים אתה לא מצפה מספר שיהיה מלא באקשן ושהעלילה תהיה מרובה בפרטים רבים, אלא אתה רוצה לקרוא ספר פשוט מאוד ומיוחד, שונה מספרים אחרים.
והנסיך הקטן הוא ספר כל כך יפה!
את המהדורה הזאת אני אוהבת במיוחד, זאת המהדורה הישנה והמקורית, בא השפה שפה גבוה אך לא מאוד קשה להבנה.
הספר מומלץ מאוד, לכל איש ואיש באשר הוא.
אצל הנסיך הקטן הכל כל כך קטן... הוא גר בכוכב קטנטן עם השושנה שלו, ממנה נאלץ להיפרד.
הוא התגלא אל מספר הסיפור בתחילת הספר בפרק השני, והנה פרק זה, הפרק האהוב עלי ביותר, לפניכם:


"בלילה הראשון נרדמתי על החול במקום נידח המרוחק כאלף מילין מאזורי ישוב. בודד הייתי יותר מספן שספינתו נטרפה בלב ים והוא נישא על גבי רפסודה. ולכן תוכלו לשער מה רב היה תמהוני בהגיע לאזני קול דק ומוזר שהעירני משנתי עם שחר. וכה אמר הכל:
-אנא... צייר לי כבשה!
-מה?!
-צייר לי כבשה, בבקשה!
קמתי ממקומי כהמום רעם. הבטתי כה וכה והנה לפני אישון חביב ומוזר עד מאוד, שהסתכל בי בכובד ראש. והרי דמות דיוקנו המוצלחת ביותר, שציירתי כעבור זמן. אלא שציורי זה אינו מרהיב עין כמות האיש הקט שניצב לפני. ואין זו אשמתי אני. כאמור, רפו המבוגרים את ידי בהיותי בן שש ובעטים ותרתי על מקצוע הציור ולא למדתי לצייר דבר זולת נחשים בריחים מבחוץ ומבפנים.
בעינים לטושות מרב תמהון הסתכלתי בדמות המוזרה שהופיעה לפני. אל נא תשכחו כי אותה שעה שרוי הייתי בלב מדבר, במרחק אלף מילין מכל ישוב.
כשעלה בידי סוף סוף להוציא הגה מפי שאלתי בתמיהה:
-מה מעשיך במקום הזה?
אך הוא חזר בנחת על בקשתו כמדבר על עינין נכבד מאוד:
-אנא... ציר לי כבשה!..

(מדלגת על כמה שורות...)

אמרתי לבחור (בקצת רגזה) כי אינני יודע לציר. אך הוא ענה ואמר:
-אין דבר. ציר לי כבשה!
מעולם לא ציירתי כבשים, לכן חזרתי על אחד משני הציורים שהיו שגורים בידי, הוא ציור הנחש בריח מבפנים. לתמהוני הרב קרא הנער:
-לא ולא! אינני רוצה בפיל בתוך נחש בריח, הנחש הבריח הוא בריה מסוכנת והפיל-כבד ומכביד.. ואלו אצלי הכל קטן מאוד. אני זקוק לכבשה, ציר לי כבשה!
צירתי.
הוא הסתכל בציור בתשומת לב והעיר:
- לא! כבשה זו נראית חולה מאוד. ציר לי כבשה אחרת.
צירתי שנית.
חברי הקט חיך ברך ואמר בסלחנות:
-עינך הרואות כי אין זו כבשה. זהו איל יש לו קרנים...
חזרתי וצירתי מחדש, אך גם ציורי הזה לא הניח את דעתו ממש כמו הציורים הקודמים.
-כבשה זו זקנה מדי- אמר -רצוני בכבשה שתאריך ימים
סבלנותי פקעה, כי רציתי להתחיל בהקדם בפרוק המנוע. לכן צירתי בקוים גסים את הציור הזה ואמרתי:
- זוהי תיבה. הכבשה שאתה רוצה בה נמצאת בתוך התיבה.-לתמהוני אורו פניו של מבקרי הצעיר והוא קרא בשמחה:
- סוף סוף כונת לרצוני! כלום סבור אתה, שכבשה זו זקוקה לעשב רב?
-מדוע אתה שואל זאת?
-כי אצלי הכל קטן מאוד...
-העשב יספיק לה בהחלט- אמרתי -הרי נתתי לך כבשה קטנטונת.
הוא הרכין את ראשו מעל לציור ואמר:
-לא קטנה כל כך... ראה, היא נרדמה!...
וכך התודעתי אל הנסיך הקטן."

אין כאלא דברים. לא תמצאו לספר כזה מתחרים.
זה אחד מהספרים הנושנים של פעם (מהדורה זו נדפסה, למשל, בשנת 1995)
הקריאה חובה ומומלצת לכולם!!!

» ביקורות נוספות של אביבל'ה
» ביקורות נוספות על הנסיך הקטן (1981) - כריכה קשה