ביקורת ספרותית על מאת

---

מספרים על הבעש"ט שהתגאה בדבקותו ואמונתו עד שיום אחד נקראה לו בת קול שסיפרה לו שבעיירה קטנה, מרחק שבועות אחדים ממקום ישיבתו, יש יהודי צדיק ממנו. תקפה אותו הסקרנות ורצה לראות במה התעלה אותו יהודי ממנו. שינס מותניו, ארז ממעט ממטלטליו ונפרד מבני ביתו. ביצע קפיצת זמן וכיוון זמנו ליום ששי בצהרים והגיע לאותה עיירה. מכיוון שהגיע בערבו של יום והגיע זמן ערבית, נכנס לבית הכנסת המקומי שם קיווה למצוא את אותו צדיק ועל כן הסתיר את זהותו והתחזה להלך רגל פשוט. שמחו באי בית הכנסת על הזדמנות לקחת חלק במצוות הכנסת אורחים והזמינו כל אחד בתורו את האורח הנסתר, אולם הבעש"ט בחושיו החדים הבחין שאף אחד ממתפללי בית הכנסת אינו האחד והיחיד אותו הוא מחפש. התחיל לשאול בעורמה לקיומם של יהודים נוספים בעיירה וכל שאלותיו הושבו לחינם; תמה הבעש"ט, הייתכן שהוטעה? שאל שוב ובצורה יותר ישירה לקיומם של יהודים נוספים בעיירה והפעם נענה שאכן גר יהודי נוסף אבל הוא הבדיל את עצמו מהקהילה, סיגל מנהגים של גוי מוחלט וכפי הנראה איבד את יהדותו ואת עצמו לדעת ואולם אם האורח מתעקש אז הצביעו בפניו לכיוון ביתו של המובדל בקצה העיירה ואף אמרו לו שאת מזלו הוא מנסה לריק כי אין ספק שהכנסת אורחים הוא לא עומד לקבל.
נפרד הבעש"ט ממארחיו בבית הכנסת ועשה דרכו לביתו של אותו יהודי נבדל, הגיע לצריף בודד בקצה העיירה, בנוי מגזעי עץ עבים ולא מוקצים. הקיש על הדלת וזאת נפתחה בעוצמה, בפתח עמד איש חסון וגדול שצווארו רחב כגזע עץ, והאיש לבוש בגדי איכר גס ופניו מלוכלכות ועיניו זועמות נוכח האורח במפתן הדלת. הציג עצמו הבעש"ט כיהודי נודד שטעה בדרך והוא מחפש מיטה ללון ומקום להעביר את השבת. סירב היהודי הענק להכניס את האורח וענה בגסות שאין לו מקום לינה ושאינו חובב בני אדם. התעקש הבעש"ט ואף הציע תשלום עבור הלינה, והיהודי בחוסר רצון בולט לעין ובגסות הכניס אותו בתנאי שישלם עבור שהייתו ומדובר בלינה ללילה אחד בלבד. הצביע היהודי על פינה בצריף והורה לבעש"ט ללון שם ואח"כ התיישב ליד שולחן ומבלי להתפלל החל בולס כיכר לחם ושותה קנקן של מים. תמה הבעש"ט על התנהגותו של אותו יהודי גס שאוכל, ללא תפילת מזון, ולא הציע ממזונו לאורח ומתנהג בגסות רוח אבל סמך ידו על דברי שמים. למחרת בבוקר התעורר היהודי מוקדם והבעש"ט שעשה עצמו ישן ראה כיצד שוב חוזר היהודי על טקס האוכל ללא תפילת שחרית או תפילת המזון, אח"כ כיתף על כתפו גרזן ענק ולאחר 'שהעיר' את האורח והשביע אותו לעזוב במהרה את ביתו, יצא אל היער הסמוך ונבלע בין עציו. קם הבעש"ט ולאחר תפילת שחרית, יצא בלט והתגנב ליער ושם צפה ביהודי חוטב עצים כל היום ועושה הפסקות רק לאכול או לשתות ותפילת הודיה אחת לא נשמעת מפיו. בסוף היום חזר היהודי לביתו שעל כתפיו מערום עצים אותם חטב וגילה את הבעש"ט בביתו. הרעים היהודי בקולו על הבעש"ט אבל הלז גילה את זהותו בפני המארח וביקש את רשותו להישאר בביתו ולשמוע את סיפורו. התיישב היהודי ליד השולחן וסיפר לבעש"ט כיצד בהיותו ילד שגדל ביחד עם אביו דל הגוף, צפה בפורעים שמגיעים לביתם, תופסים את אביו ותולים אותו מחוץ לצריפם וגרונו של אביו נשבר בגלל דלותו, ובטרם פרצו הפורעים לביתם החביא האב את ילדו בעליית הגג והשביע אותו באלוהים שישרוד ולא משנה באיזה מחיר. "ומאז נשבעתי", סיפר היהודי, "שאני אוכל כל היום ואחשל את גופי בעבודה קשה וכשיגיעו לתלות אותי לא אתן להם את התענוג לראות ולשמוע את גרוני נשבר...".

» ביקורות נוספות של ישי
» ביקורות נוספות על