ביקורת ספרותית על כנרת כנרת : מחזה בשלוש מערכות - מסכת - מוקי צור מאת נתן אלתרמן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 1 במאי, 2018
ע"י אורי החמודה


כתלמידה שנה א' בספרות עם ישראל בבר אילן, עלי לקחת קורסי מבוא כדי להשלים את התואר, בנוסף לכך יש לי קורסי בחירה. השנה החלטתי לקחת את שלונסקי ואלתרמן, מלכתחילה אני מודה ששלונסקי פחות התחברתי. חילקנו את החומר לשני חלקים על שלונסקי למדנו בחלק א', ואלתרמן בחלק ב'. הקורס בעצם מציג שני אישים וכמה היו קרובים זה לזה, הם היו בקשרי חברות כי עבדו יחד, והיה בינהם דימיון מובהק, למרות הכול התחברתי לאלתרמן, בגלל שלמדתי עליו יותר בתיכון, שמעתי על'' מגש הכסף'', וראיתי מחזה שלו שראיתי בת 12 לבת מצווה, מחזה שתרגם ''שלמה המלך ושלמי הסנדלר'' וכיאה לסוף הקורס עלי להכין עבודה התלבטתי נורא על מה לעשות את העבודה. בהתחלה חשבתי לכתוב על המחזות של שלונסקי, ומשום מה לאחר זמן מה שהייתי בטקס הדלקת המשואות פתאום עלה לי רעיון למה לא לחקור על העניין של החלוציות, אחרי תצוגה מרשימה של חומה ומגדל. יום אחד לאחר הלימודים הלכתי לספרייה לספרות(שאני עובדת בה, בנוסף חיפוש חומר בבית אריאלה)מצאתי מחזה הנקרא כנרת, כנרת המספרת על קבוצת חלוצים שמגיעים לקיבוץ כנרת ב1912 מהעלייה השנייה, סיפור אהבה בין שלושה אנשים שאחד מהם נהרג במלחמה(יובה שמו) וזוגיות המתפתחת בין מרדכי לטניה, ודמויות שבונות את העלילה ואינם חברי הקבוצה, לאחר מכן נודע לני שיש למחזה הזה גם עיבוד עכשיו בתאטרון החאן והוא עדיין מופיע, נורא שמחתי, בנוסף לכך לקחתי אותו הביתה וקראתי ממנו בקול, חשתי שאני כל-כך מתחברת, היו רגעים שחשבתי לעצמי כמה אלתרמן הכין את עצמו לתקופה שלא ידעו מה זה חלוציות, ויסתכלו על זה כמו על פורטרט כמו אל צילום, היה רגע מאוד מיוחד כאשר צייר מבצלאל רצה לאייר אישה באותה תקופה, או לצלם את קבוצת חברי הקיבוץ, הכין את זה שככל שיעברו השנים לא ידעו מה זה קיבוץ מה זה חלוציות ולא ידעו מה זאת עבודת כפיים, אחת מהדמויות שם טען: ''זה לא מספיק חלוצי בשבילי''

''אהה.. כן ומה תגיד עוד אלפי שנים?'' תהיתי לעצמי מה אלתרמן היה אומר על הנוער של היום שהחלוציות של היום, זה ללכת למשצ''ים ולדבר כל היום בווטסאפ או לראות ולשמוע סרטים חלוציים, היום לא יודעים מה זאת עבודה קשה, לאחר מכן זה גרם לי לתהות, אולי אני בעצמי לא יודעת מה המשמעות של ''כלום'' כי הכול קיבלתי אלא סבי ניצול שואה, נלחם ועלה ארצה , וניצח את הנאצים לעומתי שקיבלה הכול כמו כפית זהב לפה, עלה בדעתי לנסות להירשם לקטיף, ואולי סוף סוף אדע מה משמעות של חלוציות, בכל מקרה גם מצאתי רעיון לעבודה, וקראתי מחזה מדהים(שאולי בעתיד אלך להצגה) וגם אולי אתנדב בקטיף( ואכתוב לכם חוויות)
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אורי החמודה (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
כן לגמרי אלתרמן ניסה לנבא את מה שיקרה בעתיד
סקאוט (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
יופי! בתור אחת שקוראת ספרים רבים על תקופת קום המדינה, לפני ואחריה אני מזדהה עם מילותייך. אני מבינה כמה האנשים אהבו את המדינה הזאת ותרמו לה ובאמת מרגיש שצעירים רבים בימינו אינם יודעים את המשמעות האמיתית של פטריוטיות, אהבת המולדת וחלוציות. זה רחוק מהם שנות אור. כמובן שלא כל הצעירים כאלה אבל הם גם לא רבים.



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ