ביקורת ספרותית על מאת
ספר טוב

---

זהו ספרון קצר המכיל כמה סיפורים קצרים. הערה: בסקירה שלי כל סיפור מספר אחד אני נותנת רקע על הסיפור אז מי שמעוניין לקרוא את הסיפור כדאי שלא יקרא את מה שתיארתח להלן.

בסיפור הראשון מדובר על הסניצ'ים. באנגלית Sneetches. תרגום: חוטמי האף. הסיפור בעצם הוא סיפור ילדים אך מאחוריו מוצגת לנו מצב חברתי של אי קבלת האחר. המצב שאני יפרט להלן יכול להתקשר למצבים חברתיים שקוראים לנו בחיי ביום יום במסגרות חברתיות שונות.

בסיפור מתוארת לנו קבוצה של חוטמי האף רקי הבטן שרוצים להשתייך לקבוצת חוטמי האף עם הכוכב על הבטן אולם קבוצת חוטמי האף עם הכוכב על הבטן לא מסכימים לשתפם. לכן הקבוצה הולכת לחתול בעל מכונה מיוחדת שמשנה אותם ושמה להם כוכב על הבטן. דבר זה קורה גם אצלנו בחברה שאנשים מקבוצה א'רוצים להיות חלק מקבוצה ב'. קבוצה א' מוכנה להתפשר על על מנת להתקבל לקבוצה ב' אך קבוצה ב' לא תמיד מסכימה לקבל אליה את קבוצה א'.

לגבי הסוף של הסיפור אהבתי אותו מכייון שהוא נותן אמרה אופטימית שבסוף הכל מסתדר וששתי הקבוצות של חוטמי האף (בדומה לבני האדם) מסתדרים אחד עם השני והופכים להיות חברים אחד של השני. אולם, אני חושבת שדוקטור סוס יכול היה לסיים את הסיפור באימרה פחות אופטימית, ולמה זאת? מכיוון שלא תמיד הכל מסתדר ולא תמיד קבוצה א' של אנשים מקבלת את קבוצה ב' של אנשים. לפי דעתי הוא היה יכול לסיים את הסיפור בכך שאחרי שחוטמי האף רקי הבטן עברו במכונה וניהיה להם כוכב בבטן כמו לקבוצה המקורית. הקבוצה המקורית לא קיבלה אותם למרות השינוי שהם עברו וכך זה יכול להידמות למצב חברתי פחות אופטימי שקורה לנו כבני אדם. אבל אז זה לא היה סיפור המתאים לילדים.

בסיפור השני יש קצת ביקורת על כך שהעולם משתנה במובן החומרי ושאנחנו נהפכים להיות חברה מודרנית חומרנית.
ובסיפור הרביעי יש מוסר השכל של take a walk in my shoes before you judge me שהמשפט הזה בעצם אומר לא לשפוט אנשים לפני שאתה מכיר אותם.
אבל זה פרשנות שלי על הסיפורים הללו ואתם לא חייבים להסכים איתי לגבי זה (מי שקרא)
.
כמו שאמרתי בביקורת שלי על מומו (מיכאל אנדה) הספרון מתאים לילדים ולמבוגרים מכיוון שילדים מבינים את הספר במשמעותו המקורית אולם מבוגרים מבינים את המשמעות מאחורי הסיפורים.

» ביקורות נוספות של סימליה
» ביקורות נוספות על