ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 17 בנובמבר, 2008
ע"י הסמוראי האחרון
ע"י הסמוראי האחרון
מסוג הספרים שעליהם אני אומר, לא בלי חרדה מסויימת, "מזל שהוא היה שם", במדף של סטימצקי. מזל שאני הייתי שם, בן 13, משועמם מכל החינוך מחדש ששיעורי ספרות ניסו לכפות עלי.
המפגש הזֵני הזה בין התודעה שלי לבין הספר הזה יצרו בי את מה שריימונד צ'נדלר יצר במיליוני קוראים, רק מעודכן יותר.
זהו החלק השני בטרילוגייה, שספרה הראשון (נשיקת הבודהא) רואה אור בהוצאת "חרגול" בימים אלה.
אין זה ספר בלשי גרידא, נהפוכו. הספר הזה הוא חוויה, כמו סרט של דיוויד לינץ'. הצרה והפתרון לא חשובים כמו התמונה המענגת (ביותר מאלף מילים) שמצויירת בחן רב:
טוקיו, אורות ניאון, אוליגרכים יפנים ששולטים בשווקי משחקי הוידאו, בלש עם נטייה לתרבות האמריקאית, איש יאקוזה שמצליח לסחוט מהקורא סימפטיה למרות היותו "הרשע" בספר.
מומלץ מומלץ מומלץ.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
