“בעיניי נישואים הם כמו בניין חדש שצריך לבנות. לדאוג היטב שהיסודות יהיו חזקים, שהכלונסאות יהיו מספיק חזקות, התשתיות יציבות, אחר כך אפשר יהיה לעצב מעט, ללטש, להכניס קצת צבע, אבל קודם התשתית. אם התשתית בנויה היטב, אין שום סיבה שהבניין יקרוס לו. אישה נשואה, אחד הספרים הפחות טובים שקראתי (לא נעים לי ככה באווירת החג לרשום אחד הגרועים) ספר שבזמן שאתה קורא אותו אתה פשוט לא מבין מה לכל הרוחות רוצים ממך? אנה, נשואה לבעל שווצרי, יש להם שלושה ילדים, חמתה גרה במרחק פסיעה ממנה וטורחת לשמור על ילדיה בזמן שגברת אנה מתרגלת שיעורי גרמנית – שוויצרית. בסיום לימודי השיעורים היא מגוונת את חייה, בשיחות עם פסיכואנליטיקאית (סוג שכאן אצלנו בארץ היה סוגר אותה מאחורי סורג ובריח, לאחר משפט ראווה שאפילו ראש ממשלה שסרח או נשיא, לא זכו לו). משעמם לאנה, לא טוב לה, היא אינה מסתפקת בבעל המדהים שלה, היא מחפשת ריגושים ומוצאת אותם בשדות זרים. לשקר אין רגליים, אומר הפתגם הנדוש, הבועה מתפוצצת! הבעיה בספר הזה, לכאורה סיפור חיים, ישנם כאלו שיגדירו מציאותי לחלוטין, שגרתי, וכולי... אז למה בכל זאת אני כותבת עליו? א. כי זה אחד הספרים הכי לא מובנים שקראתי בחיי ב. אין לו התחלה ואין לו סוף, הוא ככה מתנודד לו בין עונות השנה ג. השיחות נפש עם הפסיכו....מטעות ומבלבלות, לרגע נדמה שמדובר בחולת נפש ולא בפסיכו ד. הספר גדוש ועמוס במילים בשפה הגרמנית (שאין להם תרגום) הסופרת כנראה בטוחה כל כך שכולם לקחנו קורס בגרמנית בדרך כלל, כשאנחנו שומעים על זוגות שמפרקים את החבילה, זה נובע ממשהו, מריבות תמידיות, חוסר התאמה, משפחות שמתערבות, וכולי... בספר הזה, אין סיבה! אנה מתעוררת בוקר אחד ומחליטה לפלרטט עם כל הבא ליד...וכמה שיותר הרי זה משובח. הסופרת ניסתה "להמחיש" לקוראות, כביכול מה קורה לאישה אחרי 9 שנות נישואין, השגרה, הילדים, הבעל,...ואז מחפשים ריגושים...איזה בולשיט! האמת שחיפשתי, נברתי, עשיתי מחקר אך לא הצלחתי להשיג את המייל של הסופרת, רציתי להזמין אותה לראות זוגות שנישואים כבר למעלה מ 30, 40, 50 שנה ועודם מאושרים. ובכלל, אישה / גבר שלא טוב להם במערכת הנישואים שלהם, למה לבגוד? קום / קומי קח את הציוד שלך ולך תזכה עליהם ברבנות לא? למה לפגוע בילדים? לא טוב – קמים והולכים, זה עדיף מאשר לשחק בחתול ועכבר. האמת תמיד מנצחת!”

“למרות האי המלצה של חברה, ובגלל שנואשתי מלחפש בספריה משהו אחר, לקחתיו. מודה כי עם תחילת קריאתו יכולתי להזדהות עם הגבורה. היו כמה משפטים שדברו אלי, ולכן נוצרה איזו ציפיה שאולי הספר בכל זאת לא רע. אז זהו, שלא! הספר גרוע. סתום. אין עומק. גבורים שטוחים. אין עלילה שמתקדמת לאן שהוא. הכל סטטי רדום, מטובל גרמנית (כפי שכתבה קודמתי לביקורת, יתכן והסופרת חשבה שכולנו נוטלים קורס גרמנית?) עם סיומו, כעסתי על בזבוז הזמן. התנחמתי בכך שאולי על ידי כתיבת בקורת זו, אחסוך בזבוז זמן מאחרים.”

“בעיניי נישואים הם כמו בניין חדש שצריך לבנות. לדאוג היטב שהיסודות יהיו חזקים, שהכלונסאות יהיו מספיק חזקות, התשתיות יציבות, אחר כך אפשר יהיה לעצב מעט, ללטש, להכניס קצת צבע, אבל קודם התשתית. אם התשתית בנויה היטב, אין שום סיבה שהבניין יקרוס לו. אישה נשואה, אחד הספרים הפחות טובים שקראתי (לא נעים לי ככה באווירת החג לרשום אחד הגרועים) ספר שבזמן שאתה קורא אותו אתה פשוט לא מבין מה לכל הרוחות רוצים ממך? אנה, נשואה לבעל שווצרי, יש להם שלושה ילדים, חמתה גרה במרחק פסיעה ממנה וטורחת לשמור על ילדיה בזמן שגברת אנה מתרגלת שיעורי גרמנית – שוויצרית. בסיום לימודי השיעורים היא מגוונת את חייה, בשיחות עם פסיכואנליטיקאית (סוג שכאן אצלנו בארץ היה סוגר אותה מאחורי סורג ובריח, לאחר משפט ראווה שאפילו ראש ממשלה שסרח או נשיא, לא זכו לו). משעמם לאנה, לא טוב לה, היא אינה מסתפקת בבעל המדהים שלה, היא מחפשת ריגושים ומוצאת אותם בשדות זרים. לשקר אין רגליים, אומר הפתגם הנדוש, הבועה מתפוצצת! הבעיה בספר הזה, לכאורה סיפור חיים, ישנם כאלו שיגדירו מציאותי לחלוטין, שגרתי, וכולי... אז למה בכל זאת אני כותבת עליו? א. כי זה אחד הספרים הכי לא מובנים שקראתי בחיי ב. אין לו התחלה ואין לו סוף, הוא ככה מתנודד לו בין עונות השנה ג. השיחות נפש עם הפסיכו....מטעות ומבלבלות, לרגע נדמה שמדובר בחולת נפש ולא בפסיכו ד. הספר גדוש ועמוס במילים בשפה הגרמנית (שאין להם תרגום) הסופרת כנראה בטוחה כל כך שכולם לקחנו קורס בגרמנית בדרך כלל, כשאנחנו שומעים על זוגות שמפרקים את החבילה, זה נובע ממשהו, מריבות תמידיות, חוסר התאמה, משפחות שמתערבות, וכולי... בספר הזה, אין סיבה! אנה מתעוררת בוקר אחד ומחליטה לפלרטט עם כל הבא ליד...וכמה שיותר הרי זה משובח. הסופרת ניסתה "להמחיש" לקוראות, כביכול מה קורה לאישה אחרי 9 שנות נישואין, השגרה, הילדים, הבעל,...ואז מחפשים ריגושים...איזה בולשיט! האמת שחיפשתי, נברתי, עשיתי מחקר אך לא הצלחתי להשיג את המייל של הסופרת, רציתי להזמין אותה לראות זוגות שנישואים כבר למעלה מ 30, 40, 50 שנה ועודם מאושרים. ובכלל, אישה / גבר שלא טוב להם במערכת הנישואים שלהם, למה לבגוד? קום / קומי קח את הציוד שלך ולך תזכה עליהם ברבנות לא? למה לפגוע בילדים? לא טוב – קמים והולכים, זה עדיף מאשר לשחק בחתול ועכבר. האמת תמיד מנצחת!”

“למרות האי המלצה של חברה, ובגלל שנואשתי מלחפש בספריה משהו אחר, לקחתיו. מודה כי עם תחילת קריאתו יכולתי להזדהות עם הגבורה. היו כמה משפטים שדברו אלי, ולכן נוצרה איזו ציפיה שאולי הספר בכל זאת לא רע. אז זהו, שלא! הספר גרוע. סתום. אין עומק. גבורים שטוחים. אין עלילה שמתקדמת לאן שהוא. הכל סטטי רדום, מטובל גרמנית (כפי שכתבה קודמתי לביקורת, יתכן והסופרת חשבה שכולנו נוטלים קורס גרמנית?) עם סיומו, כעסתי על בזבוז הזמן. התנחמתי בכך שאולי על ידי כתיבת בקורת זו, אחסוך בזבוז זמן מאחרים.”