חגית בן חור את לוכד החלומות לא אהבתי,והטראומה שלי היא מ "זה". אבל התכוונתי יותר לאנשים שקופצים ומכלילים ופוסלים בגלל שספריו מלאים אימה וגועל. חלק מהם אכן כאלו אבל גם הם מלאים תובנות,חמלה אנושית ובעיקר סיפור מסופר היטב.
אני הכי אוהבת את אש זרה, הקמע , עיני הדרקון, עונות מתחלפות ודולורס קלייבורן.

מתה על סטיפן קינג אבל לא לפני השינה כי אז יש לי סיוטים קשים, אני עוד בטראומה מהספר שלו: לוכד החלומות.

חגית בר אין לי שום בעיה עם טלנובלות (חוץ מזה שאני מעדיפה סדרות מתח) ואני לגמרי בסדר עם קריאת ספרים קלילים טיפשיים ורדודים. עושה את זה בעצמי.
העניין הוא שלדעתי הספר הזה הגזים בטיפשות שלו. בכלל לאחרונה אני מתקשה למצוא טיפשיים אינטיליגנטיים .סליחה על האוקסימורון.
ואם כבר שאלת....טולקין,ספרות "ילדים",והשמצות על סטפן קינג.(8

גלית יקרה, מקבלת את דעתך, זה בסדר שאנחנו לא חייבות להסכים וחוץ מיזה שג'יין אוסטין יש רק אחת וברור שאין בכלל מה להשוות...מבחינתי זה כמו לראות טלנובלה, שנים צחקו עלי שראיתי טלנובלות בערוץ ויוה (עכשיו אני בגמילה כי יש לי מספיק טלנובלות בחיים האמיתיים), נכון שזה צפוי, אין בזה עומק וזה אפילו רדוד אבל לפעמים בא לך סתם להתנתק ולהתמכר למשהו קליל וככה הרגשתי עם הספר הזה...דרך אגב, תכיני אותי מראש איזה עוד נקודות תורפה יש לך שלא אדרוך עליהן בטעות :)

סקאוט אחת מהן....

כן קראתי אחרת לא הייתי מביעה דעה כה נחרצת...
אני נהנית מהז'אנר (אני לא גבוהת מצח מרימת אף...) אבל יש בו כמויות כל כך רבות של זבל שזה מביך . זה קצת כמו ספרות ילדים ,כל אחד חושב שהוא יכול ורק מתי מעט מצליחים.
בכל מקרה, לענייננו- שני הספרים עוסקים באהבה וזוגיות ומתרחשים בחצי הראשון של המאה ה19 ושם גם נגמר הדימיון בינהם. הם לא מאותה סוגה ,הם לא בעלי אותו ערך .
האחד קלסיקה השני :קרא וזרוק. למעשה עדיף לא לקרוא כלל.
ואני אפרט - סיפור מופרך ומוגזם לגמרי, כל הדמויות מוקצנות,כל הספר כולו בנוי כהכנה לספרי ההמשך,אין שם דמות אמינה אחת,צועני אירי? עוד צועני יתום ? אחות חולנית ? אח שיכור עם יצר הרס עצמי? הקיצור - מעצבן.

חגית, אני חושבת שנגעת בטעות בנקודת תורפה של גלית

חחח, קראת אותו? גם אני לא עפה על הז'אנר הזה אבל אהבתי את הספר.

את השווית בין הספר המרגיז הזה לגאווה ודעה קדומה ??? גוועלד!