ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 27 באפריל, 2017
ע"י סדן
ע"י סדן
אני מכיר אנשים שמטפלים בחתולים, איש לא מכריח אותם לעשות זאת. אני מכיר אנשים שדווקא אינם עשירים, שתורמים לכל מיני אגודות ואנשים. אני יודע על אנשים שתמיד מחפשים לעזור וזה נותן להם סיפוק אמיתי. כזהו גיבור הספר הנ"ל שנקרא תיאופילוס נורט שהוא בחור צעיר אבל מאוד משכיל, ויודע שפות רבות ומגיע בשנות העשרים של המאה הקודמת, לעיר ניופורט ברוד איילנד, שהיא אחת הערים העתיקות בארה"ב. ניופורט היא אותה העיר שבה היה מוצב כחייל בצי בזמן מלחמת העולם הראשונה, שנסתיימה רק שנים מספר קודם לכן. ניופורט הייתה (ועודנה) עיר מיוחסת שהיוותה משכן של העשירים מאוד, שפעם קראו להם מיליונרים והיום ביליונרים...
חיו בה משפחות מפורסמות, כמו למשל ונדרבילט ואסטור (שכמובן אינן מוזכרות בשמותיהן אלה בספר)
לתיאופילוס יש תיאוריה על כך שניופורט מורכבת מ"תשע ערים" גם בבנייניה וגם באוכלוסייתה. כבחור צעיר הוא מחפש עבודה ומוצא בדיוק אצל אותם העשירים באותו חלק שאותו הוא מגדיר כ"העיר התשיעית"... הוא מציע את עצמו כ"נער קריאה" שקורא בקול בשפות שונות וגם כמורה לצרפתית.
וכך כשהוא נוסע באופניו מבית עשירים אחד לבית עשירים אחר הוא נתקל בעובדה שאיננה כל-כך מפתיעה שהעושר איננו מביא בהכרח לאושר... ושגם לעשירים מאוד יש בעיות קשות. בסיפור שלפנינו הוא הופך להיות מעין "השומרוני הטוב" שעוזר כמיטב יכולתו לבעיות שיש לאנשים בלי לבקש תמורה - וזה למרות שהוא עצמו די עני, וחי בתחילה בחדר במה שנקרא "YMCA" ("אגודת הצעירים הנוצריים") ורק לאחר זמן מצליח לשכור לו דירה. לא צריך להיות גאון גדול מדי, מכדי להבין, שהספר הוא אוטוביוגרפי. הספר כתוב בגוף ראשון תיאופילוס גיבור הסיפור משוחח איתנו הקוראים, הוא זה שמזכיר לנו פה ושם דרך-אגב, על ילדותו בסין (בן של מיסיונרים) לימודיו באוניברסיטאות באירופה ובכלל כל הביוגרפיה שלו,הוא אינו אלא תורנטון וילדר בכבודו ובעצמו. תורנטון וילדר היה סופר ומחזאי אמריקני איכותי. כמה מספריו ומחזותיו זכו בפרס פוליצר הנחשב, וגם תורגמו מאנגלית לעברית. (חלק ממחזותיו הוצגו גם בארץ) הספר הנוסטלגי הנ"ל הוא בעל איכויות בידוריות ומהנה מאוד בעיניי. אבל נכתב בסוף ימיו ולא תורגם לצערי לעברית. למי שמסוגל לקרוא באנגלית אני ממליץ מאוד.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
