1. |
הספרות של קפקא ממאנת להסתיים. זו ספרות הנפתחת בכל פעם מחדש: הספרות של קפקא היא פצע המסרב להגליד, שער שאינו נסגר. יש המגלים בה כתב חידה והרי לכל קורא יש כבר את קפקא שלו, וכל קורא מחזיק בשאלה שאינה מעלה ארוכה. חיבור זה ממקם את הדיון בקפקא במרחב שבין שיח הגוף, הכתב והמכונה ומהרהר על עבודותיו כאילו היו תרשימים ספרותיים בדבר עיוותים, מטמו...
|
2. |
הדיון בשאלת הספרות מתגלגל בחיבור זה מתוך 'דרמה יהודית-גרמנית', והוא מציג דיאלוג גלוי ודיאלוג סמוי בין פרנץ קפקא, אריך אוארבך, זיגמונד פרויד, פרנץ רוזנצווייג, ולטר בנימין וגרשֹם שלום. בהקשר זה עולות כמה פרספקטיבות ספרותיות, מהן מקבילות ומהן מנוגדות זו לזו.
בין המחברים האלה ניכרים הבדלים לא מבוטלים, ועם זה משתקף מכתיבתם מתח דומה. מ...
|
3. |
בספר זה נאספות קריאות חדשות בספרות היהודית. היא עוסקת בשאלת הספרות היהודית
החדשה מתוך זיקתה למסורת ולגופים השבים ונזכרים בסיפור היהודי.
חיבור זה מציב מחדש את שאלת הספרות על ידי בחינת המשקעים החומריים העמוקים של
סוגיית ההתגלות ותיקון העולמות בטקסט ובסיפור העבריים. פרקיו של הספר עוסקים בדמויות
נבחרות כגון "בת המלך", "הקבצן", השט...
|
4. |
5. |
6. |
הספרות של קפקא ממאנת להסתיים. זו ספרות הנפתחת בכל פעם מחדש: הספרות של קפקא היא פצע המסרב להגליד, שער שאינו נסגר. יש המגלים בה כתב־חידה והרי לכל קורא יש כבר את קפקא שלו, וכל קורא מחזיק בשאלה שאינה מעלה ארוכה.
חיבור זה ממקם את הדיון בקפקא במרחב שבין שיח הגוף, הכתב והמכונה ומהרהר על עבודותיו כאילו היו תרשימים ספרותיים בדבר עיוותים, מטמ...
|