אדם פיליפס הוא פסיכותרפיסט שאינו חושש לבטא את הסתייגותו ממקצוע הפסיכואנליזה, אשר ישרוד רק במידה שיראה את עצמו לא כאמת היחידה אלא כדרך אחת מני רבות לדבר על אהבה, אובדן וזיכרון. הוא משתמש ברעיון הפלירטוט כדי לבחון את יתרונות ההתייחסות הלא - מחויבת - לבני אדם, לרעיונות, לשיטות - ואת העונג שבאי - הוודאות. מאמרים מרתקים אלה, שנכתבו לקו...

"עשיר להפליא... לעקוב אחר משפטיו [של פיליפס] זה כמו לצפות בקוסם רב־אומן בפעולה". פרנסס וילסון, דיילי טלגרף "מבריק... חתרני... אף שספרו המעודן והחזק של פיליפס חושף במידה רבה את המציאות כהווייתה, הוא אינו מייאש, להפך: הוא מציע כי אם נקבל את העובדה שחלק נכבד מחיינו הוא החיים שבעצם לא חיינו, נוכל ללמוד לחיות במלואם את החיים שאנו חיים בפועל"...

בספר צנום ומרוכז זה משרטטים הכותבים – ההיסטוריונית ברברה טיילור והפסיכואנליטיקאי אדם פיליפס, קווים לדמותו של רוחב הלב. הם מצביעים על מהותו רבת־הפנים והפרדוקסאליות – עונג עילאי הנובע מנכונות לחוות פגיעות וסבל, עמדה מתעלה המעניקה לנו מידה אנושית, טִבענו, פי טבענו אנו יוצאים נגדו – ועם מורכבות זו, לא ייפלא שרוחב הלב הולך תמיד יד ב...