סיפור זה נועד לשפוך אור על אפליית ילדים נכים בגני השעשועים.זהו סיפור על אכפתיות חברתית, חברות אמיתית ונכונות לתרום לאחר.זהו סיפור על חשיבה, על התמדה, על מקוריות.זהו סיפור על דאגה אמיתית לחלש יותר ועל אי קיפוח זכויותיו.הבה נחנך את ילדינו להיות כל זאת....

לירדן לא היו חברים בגן הילדים. כל בוקר, הוא היה הולך לגן ומשחק בקוביות לבד, מרכיב פאזלים לבד, משחק בחצר המשחקים לבד ובטיולים, הולך מאחור לבד. יום אחד....פגש ירדן את לארי...וחייו השתנו....אנחנו מכירים ילדים כמו ירדן – ילדים חכמים, מוכשרים, רגישים, כמו כל ילד אחר, אבל מפני שהם נראים קצת אחרת, הם "זוכים" לנידוי חברתי.בסיפור הזה אני מבקשת לחז...