|
|
הספר נער היערות
קבוצה ציבורית
.ב"ה. תקציר :
בדד בעין הסערות הוא נער היערות הוא הנער המדומה לתינוק ללא אהבה האגדה המספרת שהנער הנטוש נספה למצולות הים וניצל ע,י דולפין נודד המשליך אותו לחופי הקנדה ,שם החרק ,הרחק דמעות הנער נודרו אל אל אהבה במעיינות הרוח של יערות אין סופיות החלו לפקוע מתוכו הדמיונות אל המציאות הדורשת אהבה וצדק על הרוח הנודדת , שקפים מתוך דמיונות הרוח יצר הנער את עולמו למציאות אחרת החוזה את מעמקי נפשו בעולם האגדה המרגשת שרקמם הסופר היא מחזה יקר ונוטש מעל פני האדמה ,כאבים ופחדים משונים עד כלות האירו את השמים מתוך לב הנער השומם , הרוח הנדודה של הנער הייתה בלולאות חבלי העולם הרוח הקודרת שעלתה מתוכו דמיונות הגיעו עד למצאות העולם בסיפור המרטק שלי הייתה לנער אהבה שלא נראתה בעולם ,אהבה קודרת במעמקי הנפש גרמה לטבע לחדור ברוח הנער ותפילות התם נגעו בערפיל השמים וירדו כשלכת עליו עד נהרות המים. האגדה המספרת אל הנער הדרך בה הוא מחפש להנצל מתוך סבכי היערות בעודו בדד וגלמוד המשוטט בסבכים ונהרות כל תעלומת האגדה הייתה נפלאה למראות עיניים אך בגשרי המציאות של העולם היו מפולות וסערות קשים עד מאד והנער היה צריך לחוות אותם על בשרו ונפשו נפהמה בעולמו. עולמו של הנער נרקמו בתוך תעלומות נסתרות קשיים ורבים אשר גרמו למחשבותיו להיות מסתרעפים כסופות מכות את הנער הנודד והמולל , בסיפור של רוח נער היערות חולפת הרוח עליו וזוהרת מתוכו מבקשת מנפשו בלא שהנער יבין שירקום אהבה חדשה לעולם אהבה נוגעת בדמעה ישרה ,אהבה אחרת ,אהבה של כבוד ודרך ארץ למקום לשמים ובמיוחד לנערה היקרה אשר שכנה בלבו ורקמה בתוכו את הנחישות של רוח האהבה העולמית בתוך העולם ,בדדה הנפש היקרה ,שומם בהרים ,מטפס על שבילים ודמעות כמים נוטפים לאל המרומים האגדה המספרת אל חזונו של הדמיון המיוחד של הנער הסמוק פנים הדומה בחזותו לנערה יפת עיניים כאלו הוא נולד מחדש על גומת מים בים , ערום אל שוניות הים ,ערום כמעופף על הרוח בגלימות רקומות ,בודד ומפחד רואה ומבקש לאימה הוא רודף לנערה הוא מדמיין , כטרף לעולם נחשב המדומה ,בורח לסבך על סופות וסעורת מבדד את נפשו לממלכת היערות , מציאות אחרת נודדת בתוך לבו לעולם מציאות אחרת רוקמת רוחו לנפש העולם מציאות אחרת אורגת רוחו לתפילת השמים הם דמעות הרוח תכה , הרוח תרביץ ,הרוח תקשה את עולמו אך לתעלומה יש את סודה לפרוח ולצאת מתעלומת הנפש בתוך המציאות הקודרת בלב הנער , הסיפור המספר :כך נודדת נערתי ופוגשת אותי בתוך תעלומות של עין היערות ,בוא אלי נערי בוא לידי אהובי ,האטוף אותך בגלימתי על השוח אשב לראותך איתי תמיד,והנער הוא איננו איתה ודימיונו מוביל את עולמו להיות בערסלי היערות מבקש את אימו לידו. אתם יודעים שחוצה היערות הוא היה הכותב בזמן בשבלי היערות ,אתם יודעים בתוך הסכבים הנוראים הנער היה רועד ומפחד שמה יטרפאו חיות רעות או רוחות רעות ,אז הוא היה יושב לו בתוך הסיחים כמו אחד מחיות היער ושם הוא היוצר לו מילים לאהבה ומגלה שאין דבר יותר יקר בעולם מאהבה יקרה של עולם , הדמעות שלו הגיעו עד השמים והיושר שלו הגיעו עד מפגשי הרוחות והמגילות הקדושות של העולם כדי להפגיש לנער נערה יקרה שלא נראתה מעולם . המפגש המשולש בזמן היה קודר ומרגש עד כלות עולם, הסיפור רקום מאגדה למציאות אחרת אשר אהבה רדפה אחר הנער ויקדה בליבו רוח המשדרת לעולם את כבודה של אהבה אך מעבר לאהבה הנער האומלל היה מדוכא עד כלות והוא רצה לצאת מעולם הדמיון ולחפש את הדרך לצאת מתוך סבך היערות המכות אותו כדי שהוא יצליח להיות אדם רגיל ולהמזג לחברה האנושית כך נשארת האגדה בתוך הדמיון הפורה והרוח המשיכה לנדוד מעבר היערות את העולם המציאותי אהבה הלוגמת מרוח הנער לקבלה אותו בלב אוהב ובלב טהור לעולם תקוותי שתהנו נער היערות פרק -א שמו היה קים. הוא היה נער יפה וסמוק פנים, נער בדמות של נערה אסורה(בודד,ותמיד בצד( המשפחה הפליגה לתוך האוקיינוס הגדול .שם הנער היה בתוך נואת -הים" , זו הייתה אוניה שהפליגה ליבשת הרחוקה ושמה שכנה קנדה הגדולה . בדרך ההפלגה ,,השקטה" הים היה רגוע כמו שמעבר הזמן של הדמיונות השלוותיות של בני האדם אונייה גדולה המפליגה ברוח נעימה בים הגדול,זה היה מרהיב לראות את הלוויתנים הגדולים משוטטים,ומרגש עד כלות הנשמה לראות גם את הדולפינים היפים, ממש ההרגשה מיחודת ומתרחקת מאמציאות הקודרת הרוגע ושלווות הים חוזה אווירה של מעבר הזמן,לדעת בדמיון ,לגעת באהבה ,להרגיש את החלומות ברוח המנשבת ,לברוח מתוך הבלהות המעייפות את בני האדם. באוניה הגדולה השטה על הים הגדול ,היו מאין שאלות רבות ואפופות מעל הרוח מבוקר לערב " סתם כך עלו פחדים סתורים על פני האוניה והתרוצצו בלבבם של המפליגים בתומם באונייה הגדולה , ממש כמו שאנחנו מכירים את הסיפורים של אימת הרוח היוצרת פחדים ושאלות,חשדות וכל הקשור במסתורי הלבבות, כך היה בזמן האפלגה ,לכאורה האונייה הייתה צריכה לחצות את משלוש הברמודה ,ששם לפי סיפורי עולם היו נעלמות ספינות ואוניות וכל כלי שייט החוצה את המשולש המוזר. למדינה זרה הפליגה המשפחה הגדולה ואימם משפחות רבות. האונייה הייתה מלאה באנשים ומבולבלת מסתרי הרוח הרוגשת מאד. בתוך ימי ההפלגה המרהיבה מעולם הדגה והשלווה של המים הכחולים ,הדולפינים והלוותנים המבליטים את עצמם במרחבי הים , באונייה הגדולה היה ילד קטן שלא רצה להפליג בתומו,הוא רצה להיות ילד המדומה לדמיון שחי בעולמו, ילד זה בהיותו תינוק ראה וחווה דבר קשה מאד ,עיניים דמעות למרומי העולם,עיניים מבקשות חמלה לעולם ,בדד בירקתי האונייה יוצר בנפשו תעלומות כבדות החיות בנשמתו ,מתחבר לאל בלא מודאות לדמיונו הפורא,רדום על ערסל באונייה מתרחק מכולם ,יודע דבר מיום הנורא שראו עיניו ,בוכה לאימתו ,מבקש את אהבתו ,מה ראה הנער הקטן שהיה חי במסתרי עולם עד שרוח רקמה בתוכו עלילה קודרת ממעמקי לבו ורוח צלחה להפוך את הדמיון שלו למציאות אחרת,אך אף אחד לא הבחין בילד הבודד,אף אחד לא רצה לשמוע את עלילותיו ,אף אחד לא חשב שיש ילד משונה באונייה ,גלימת הרוח של אמה נודדת שכנה בלבו עד אשר פניו הסמקות נראו כפנייה של נערה יקרה המכונה נערה אסורה ,הרוחות היו מתחזות בנער ,הרוחות היו יוצרות בנער את הדמיון אהבה ארגה בלב הנער את החיזיון ,הגלים והרוחות השתיקו את קול הנער הנם על ערסל בירקטי האונייה , נער קטן מוכשר לכל דמיון על האדמה ,נער יפה פנים דומעהבתוך יצירות הרוח ,ומדמיין את נפשו מנגנת ,שרה נעימות של רוח עמוקה היצרת את דמותו החדשה לעולם ,האונייה שהייתה בדרך לא דרך של הפלגה בים לא בים נחשבה לעליה שלא נודעה ,הרוחות היו מעבר לדמיון וההרגשה הייתה חזוייה עד מאד , בתוך הההפלגה של העלילה היוקדת תרחישי עולם הים באמת החל לסעור ולגבור הדמיון חוצב בלהבות האש ושמועה זרה נפלה באונייה הגדולה. השקט הגדול מבלבל לתומם באנשים המפליגים עש שלכאורה הימים נראו קצרים ומתוחים מאד , שמועה קשה הגיע לאונייה שסערה כבדה מתקרבת לאזור בו הפליגה האונייה,קול השקט חדר למצולות הרוח ,הים הגדול היה שקט ומצלותיו היו כחולים ושחורים במעמקיו ,הזמן עבר והשקט גבר והסדות נשמרו בפתחי הרוח שלא תבוא הסערה אליהם ,אך אט,אט החלה לנשב הרוח ממרחק ,אט ,אט הרוחות התחזקו והתקרבו לאזור בו הייתה האונייה והים נתקף בגלים וסערות הרוח סמוכו באזור הקר , עד היום האזור לא נודע , הגלים שהגיעו ממרחקים היכו חזק מאד את האזור ונחשולים גבוהים דהרו לעבר האוניה השקט הגדול כבר לא היה שקט והסדות ברוח כבר לא היו בסתרי הלב והשממה הייתה בוערת מאד . האנייה שהיטלטלה הייתה גדולה וכבדה מאוד וכבר הלחץ היה מתחיל להיות כבד וסורר בתוכה, השאלות רבו ואפופו מעל כולם ורוח האימה החלה לגבור על האווירה שהיייתה כה יפה וניעמה . אך בשעות הערב של אחד הימים הסוערים בהפלגה הקשה , הגלים גברו וגבהו והכו את דפנות האוניה ואונייה החלה לעלות על נחשולי מים גבוהים וליפול חזרה ,כך האונייה החלה לעבד שווי משקל והייתה תחושה של נטישה . הכל קרא מהר ורוח קודרת להטה מהר על האונייה הגדולה ,הים היה כבר מאד סוער ונחשולים הגלים היו גבוהים ועזים והיכו את האזור . הגלים הגדולים לא פסקו והאונייה עולה ויורדת על נחשולי מים גבוהים ומים בשטף נכנסים מעל מעל דפנות האוניה וכל רגע האונייה כמעט הייתה מתאפכת מרוב נפילתה חזרה מנחשולי המים השואבים אותו מעלה כך החלה האונייה לעבד שווי משקל ונטעה לטבוע. לחץ ופחד על פני האנשים כולם היו סוערים עד כלות השמים, כולם לא מאמנים את מה שעובר אליהם ,כולם בורחים מצד לצד ,יורדים מטה ועולים מעלה הסיפון היה מריע פחד ואימה , זעקות ובילבול עז היה באוניה הגדולה , אתם יודעים זה לא טיטניק . זה היה יום קשה ומוזר והתחלל אט ,אט וערפלי השמים רכסו את האזור והחשיכו את הים ורעם מלאכת הנחשולים לא פסקו בים. המשפחות השברות נמצאו נטושים וחוסר שליטה רצים מעבר לעבר ומפינה לפינה מנסים לחמוק ולהנצל מזעם-הים ,אך - המזל היה גרוע וקשה והכה אותם קשה הצעקות הבכי נשמעו בתוך הרוחות .הכל היה קשה וזבעת רוח באונייה הייתה. העצב פקד ושלט שם ,החרדות והאמה גברה בעוד שהגלים עולים גבוהה ומתפרצים ל מתוך האונייה, החשכה רכסה את האזור והרעמים סבבו בתוך הרוחות הקשות ונחשולי הים לא פסקו בלהכות את האונייה . דמעות ובכי מר ערב להם מי לשם ומי לפה .מי ינצל ומי יברח !האונייה הייתה הומה בלחץ כבד ולא נשלטה על נחשולי גלי הים הגבוהים. בצד האונייה היה נער קטן שמשוטט לו לבדו ,הוא היה נטוש בירקטי האונייה ועובד עצות לבדו . מצד לצד התהלך הנער ואף אחד לא הפחין בו, הלחץ היה נורא ואיום , ופחד ודמעות רבות חבלו אותו לבדו. שם" צועק הנער לאמא ואבא ורק שממות רואות עיניו .קים בכה בירקתי האוניה "ולא ראה ישועה הגלים הגבוהים השפריצו מים על משטחי האונייה קים ישב בדד ונאחז במעקות ברזל,ספוג מים ,דומע מקור ומפחד עד כלות הנשמה , כל האנשים היו מבוהלים ומפוחדים לנפשם , ובעבור ולא היה מענה ועזרה , אין קול ומענה . בשעות החשכה סערה ים לא פוסקת וגוברת וגוברת וגלים ענקים על נחשולי הים הכו את האונייה. פתאום נשמעה כמו פצצה שנופלת על היבשות הקרבות רעש אדיר חודר אל הים ,כדורי –אש נופלים מתוך ערפיל העננים הכל היה מוזר ומפחיד עד כלות הנשמה, מעבר לים באחד היבשות הרים הרחוקים ,הייתה רעידת אדמה עוד בחשכת הליל הקשה והסוער והשעות היו פחידות והרוחות היו באימת הדמיון הרע ביותר החוצב בלהבות אש המאומות הצעקות לא פסקו. סביב האונייה הייתה שונית ים שכאלו לה לא קרא דבר ,הגלים היו עוברים עליה ומחסים אותה וכאלו היא הייתה פנינת ים הצופה בגלי הים ,מרחוק לראות את השונית זה הייה חוויה שלא נראתה מעולם, השונית הייתה גדולה כמו עיר בארצות הברית ,וצבעי הירק היו נוצצים ומלאי זוהרים כאלו המים היו מסנוורים את סלעי השונית, שם בתוך השונית הים הבולטת הייתה דמות שחייה לה שם כחלק מיונקי הים הדמות המוזרה היא לא נראתה ,אך ההרגשה שהיא שדרה הייתה מאין רוח של הרוח הקודרת של האהבה היוקדת בבני האדם, זה הייה דבר מופלא להרגיש ולראות בתוך סערות הים ונחשולי הים את השונית הזאות והתחושה שהייתה ברוח האונייה שכולם היו רוצים להיות אלייה ,אך המזל לא הייה עימם והסערה הגדולה הכתה באונייה ולא חסה עלייה , ההמשך יבוא. מאת אבינועם שעובי. כל הזכויות שמורות |
קיר הדיונים
|
bug me
לפני 13 שנים ו-9 חודשים
|