הארי פוטר-משחק תפקידים (גרסה חדשה ) קבוצה ציבורית
תכנסו הרשמה עוד פתוחה! תעבירו את ימי הקרונה בכף :)
~שם :
~שם משפחה :
גיל :
~אופי :
~בית :
~חיית מתחמד (אם יש) :
~שחקן/ית קווידיץ'? :
~רק לשחקני קווידיץ'- תפקיד בקבוצה :
~מראה :
~מעמד דם :
~ מורה או תלמיד:
בגלל שפתחנו מחדש כי הקבוצה הקודמת לא המשיכה אז מי שחוזר שיוסיף את הדמות הקודמת שלו או החדשה
----------
שם: גרייס
משפחה: קלפר
גיל: 15
אופי: מסתבכת לעיתים קרובות בצרות, מזג חם ופזיז.היא לא בוטחת בקלות.אך מהצד השני היא חכמה ורצינית מצחיקה וסוחפת.
בית: גריפינדור
שחקן/ית קווידיץ׳?: כן
תפקיד בקבוצה: מחפשת
מראה: עור בהיר, שער שחור ארוך ופרוע. עיניים כחולות עם מבט מתריס.
חיית מחמד: חתול
מעמד דם: חצוית דם ( אימה הייתה מוגלגית היא גידלה אותה אהבה ותמכה בה. אביה לעומת זאת היה מכשף אבל הוא נטש אותה בעודה תינוקת, ומבחינת גרייס הוא בכלל לא היה קיים)
---------------
שם: בולום
משפחה: רהט
גיל: 13
אופי:תיקון הוא ביישן שקט ומנסה לא להתבלט אך אם רואים אותו הוא מפחיד וחריף(לטובה) מי שמכיר אותו טוב יודע שהוא קטן וחמוד
בית: לומד ברייבנקלו
חיית מחמד: ארנב לבן בשם באני
שחקן קווידיץ: כן
תפקיד בקבוצה: מחפש
מראה: לבן עור רזה גובה ממוצע שרירי אבל לא יותר מידי שיער שחור ומתולתל
שמור : גשש בלש
----------
שם:מדלן
שם משפחה:הארפר
גיל:16
אופי:פזיזה,חסרת אחריות,נטייה לקללות ואלימות,אוהבת לצייר (וטובה בזה),מצחיקה ודרמטית
בית:גריפינדור
חיית מחמד:קרפדה (רנג'ינו)
שחקנית קווידיץ:כן
תפקיד בקבוצה:רודפת
מראה:עור בהיר,שיער קרה ג'ינג'י לוהט סבוך,נזם באף שעוקם והוחזר למקום לאחר כמה קטטות, עניים ירוקות חשדניות, שואנת איפור ולא משתמשת בו
מעמד דם:טהורת דם
---------------
~שם : ליזי
~שם משפחה : טרטיק
גיל : 15
~אופי : סקרנית, קוראת ערמומית ורצינית
~בית :סלית`רין
~חיית מתחמד (אם יש) : נשר
~שחקן/ית קווידיץ'? : כן
~רק לשחקני קווידיץ'- תפקיד בקבוצה : מחפשת
~מראה : עור שחור, עור לבן חיוור ושער אדמוני עין אחת חמוה והשנייה ירוקה גובה ממוצע
מעמד דם : חצויות דם (מצד אמא מוגלגית ואבא מכשף הוא לקח לקח אותי אחרי שאמי מתה כשהיתי בת 10 )
גם אבא שלי סלית`רין והוא ישביעה אותי לא גלות שאני מחוצת דם בשביל לא לחתים את כתם משפחתנו
שמור/ה : אליזבת
---------------
שם: רגנאר
משפחה: לסטריינג׳ (נכד של בלטריקס)
גיל: 15
אופי:כצאצא למשפחת בלק ולסטריינג׳ הוא מתאפיין בתכונות המשפחתיות, כלומר חכם מאוד אך עם מצבי רוח מסוכנים ופראיים במיוחד (אף על פי שרוב הזמן הוא אדם קר מזג, אך זה רק עד שהוא מאבד שליטה), בדומה לסבתו הוא מתאפיין גם ביכולת הנהגה טבעית, ערמומי, אוהב ספורט ועם ידע נרחב בכל מיני סוגי קסמים
בית: סלית’רין
חיית מחמד: עורב לבן בשם סלזאר
שחקן קווידיץ: כן
תפקיד בקבוצה: חובט
מראה: דומה לסבתו, כלומר שפתיים דקות, שיער שחור חלק ומבריק, עיניים שסביבן עיגולים שחורים וריסים ארוכים ולסת חזקה וקשיחה, לעומת זאת הוא בהיר מאוד וגבוה מאוד עם גוף שרירי ועיניים בצבע תכלת שאת הדברים האלה הוא ירש מסבו שהיה ממוצא נורבגי (כן, מסתבר שחוץ מבעלה ומוולדמורט שבספר השמיני ראינו שהיא ילדה ממנו בת היא ילדה ילד ממישהו נוסף, אז מה?)
מוצא דם: טהור לחלוטין
שמור : אראגון

-------------------------------
שם:טסה
שם משפחה:קרנבורן
גיל:15
אופי:שקטה, צינית, חכמה, כריזמטית, מניפולטיבית, שקרנית איומה, עקשנית, מתרחקת מצרות אבל נהנת לצפות בהן,רכושנית, ידידותית רק למי שבבית שלה, ספורטיבית, דיכאונית מעט
בית:סלית'רין
חיית מחמד:אין
קווידיץ:כן
תפקיד בקבוצה:רודפת
מראה:פנים עגלגלות מעט, צבע עור שחור, שיער שחור גלי עד הכתפיים עם פוני על הצד, משקפיים, גבוהה, עיינים אפורות כהות, פה מכווץ בצורת לב צבוע בשחור, ציפרניים עם לק שחור מתקלף
מעמד דם: אמא טהורה, האבא חצי חצי ככה שאני מנכ ששני שליש טהורה. (בעע שברים)
מורה\תלמיד: תלמיד
קיר הדיונים
 |  הוסף דיון הצג הכל מציג 18 דיונים שעל הקיר
אליזבת לפני 3 שנים ו-11 חודשים
היי
רוצים לחזור?
גרגמל הוורדרדה לפני 3 שנים ו-10 חודשים
יאלה אני בעד
למרות שבכל הפעמים הקודמות שרצינו לא ממש קרה עם זה משהו לול
אליזבת לפני 4 שנים ו-5 חודשים
שלוםםםםםםם
דבר ראשון הכל נמצא כאן פשוט בהצג הכל
ובאו נחדש את זההההההההההההה
מי שרוצה שיכתוב ויאלה נוכל להתחיל
גרגמל הוורדרדה לפני 4 שנים ו-4 חודשים
היייי וואו עבר זמן אבל אני בעד
(נראה לי שרוב מי שהיה פה כבר לא פעיל, אז אולי כדאי לפתוח הרשמה מחודשת ולהתחיל מההתחלה, ומי שרוצה יכול להעתיק פשוט את הטפסים הישנים שלנו :)
אראגון לפני 4 שנים ו-2 חודשים
אני גם בעד
גרגמל הוורדרדה לפני 4 שנים ו-2 חודשים
אחלה אני אפתח בקרוב קבוצה חדשה ואקשר אותה כאן, אבל נראה לי שנתחיל מההתחלה כי הרוב פרשו...
אראגון לפני 4 שנים ו-2 חודשים
איך שאת רוצה, תעדכני
גרגמל הוורדרדה לפני 5 שנים ו-1 חודשים
היי היי, סליחה שאני קטנונית אבל יאלה! רק אליזבת הגיבה ואני אחד לפני, וזה היה לפני שלושה שבועות! אל תנטשו אנשים!
אליזבת לפני 5 שנים ו-1 חודשים
תקשיבו זה מחק מלאאאאאאאא
גרגמל הוורדרדה לפני 5 שנים ו-1 חודשים
נכון, זה כבר פעם שנייה!!!
בכל מקרה נראה לי שכל מי שעדיין פעיל פה יודע מה הולך אז אפשר פשוט להמשיך....
אראגון לפני 5 שנים ו-1 חודשים
סורי, אני מאד רוצה להגיב, אבל אני מאוד עסוק בזמן האחרון (מבחנים וכאלה, ועוד כמה דברים), אני אתפנה ככל הנראה בעוד כשבועיים וחצי, ואז אשתדל להיות מאד פעיל ולהגיב כמה שיותר, מקוה שהקבוצה תהיה עדיין פעילה, ושוב, ממש מצטער, אין עליכם ועליכן...
אליזבת לפני 5 שנים ו-2 חודשים
היי זה לא נותן לי להגיב אז בבקשה תוסיפו אתם:
ליזי
אני יושבת כבר כמה שעות ביער, השמש שקעה לפני כמה דקות, אני חושבת, הזבובים מזמזמים כאילו מריחים גופה, וקר לי כל כך קר לי.

אני כבר לא זוכרת למה הגעתי לכאן, העלים זזים, אני רואה הכל בצורה חדה אבל קר לי.
אני יושבת על סלע במקום שאסור לי להיות בו אני מסתכלת על היד ויש לי עור ברווז, כל כך קר פה. הסלע קר, הלילה קר הכל קר, לא קור נעים של חורף, אלה קור כאוב קור מפחיד.
אין לי כוח להדליק אש למעשה אני לא כל כך זוכרת אך מדליקים אש, כל מה שאני יכולה להרגיש זה הקור שעוטף אותי כמו שמיכה, לא נותן לי לברוח ובין רגע נעלם. אחרי כמה שניות אני מצליחה להבין שהקור לא נעלם, פשוט התחיל לכאוב לי בראש, הראש שלי פעם. בפעימה הראשונה אני מבחינה בחיפושית אדומה במרחק שלושה מטרים שלי, בפעימה השלישית היד שלי ואני כבר לא מחוברות, בפעימה השלישית אני כבר לא בטוחה מי אני, בפעימה הרביעית אני מנסה לקום, בפעימה החמישית אני הולכת ... ונופלת בפעימה השישית פרפר עף, ובפעימה השביעית הלב שלי מפסיק לפעום, הוא נדם.

ועד כאן אני יועדת
גרגמל הוורדרדה לפני 5 שנים ו-2 חודשים
שוב, אני לא יכולה להגיב אז אשמח אם מישהו פשוט יוסיף את זה לרצף למטה......
--------------------------------
מדלן:
ישבתי במשרד של מאדם פומפרי (ג'וניור אני מניחה) על מיטה מתקפלת למרות שלא היה לי מושג למה, היא בכל מקרה גרמה לה להופיע בהנף שרביט.
"סלאגהורן אומר שהוא משוכנע שזה יעבוד הפעם." אני מהנהנת באיטיות. "את בטוחה העלמה הארפר? זה ניסיוני, ואני לא יכולה להבטיח לך שלא יהיו לזה תופעות לוואי כמו בפעם הקודמת." היא אומרה בדאגה.
אני מעווה את פי, אבל ממהרת לעטות חיוך רפה כשהיא מסתובבת ובידה בקבוקון קטן. "זה בסדר" אני משיבה לה, יודעת שהיא לא סובלת לתת למישהו טיפול רפואי בלי לדעת את תוצאותיו.
"טוב אני- אני אשאיר אותך לבד." היא אומרת בשקט ומעפיה בי מבט מלא רחמים אחרון לפני שקול נקישה קטן נשמע והדלת נסגרת.
אני מביטה בבקבוקון השברירי שבידי, תוהה אם אולי זו תהיה שסוף סוף הפיתרון ימצא. ולא רק לי. לעוד כל כך הרבה קוסמים אומללים.
פקק השהם הקטן מחליק מבין אצבעותי ומשחרר ריח חריף של צמחים, כבד חרקים, ועוד דברים שהייתי מעדיפה שלא לדעת מה הם.
אני נזכרת שפעם שאלתי את פרופסור סלגהורן אם אני יכולה לצפות בו בזמן ההכנה, אבל הוא סירב. אני מניחה שכדי שאסכים להמשיך לשתות את גועל הנפש הזה....
טעם חזק ומר מציף אותי בעת לגימת התמיסה, ואני זורקת את ראשי לאחור בכאב. השרירים שלי נשרפים, העור שלי בוער והלסת שלי מאיימת לצאת מהמקום.
אני נשכבת באנחה על המיטה המתקפלת וממלמלת לחש שינה.
------------------------------
"לאן זה הארפר?" שואלת אותי גרייס כשאני מתקדמת ליציאת חדר המועדון. אני מקפצת קמה צעדים אחורה כדי לדבר עם גרייס וריינה שיושבות על אחת הספות ומפטפטות. "כמה האפלפאפים הצליחו ליסחוב שלושה בקבוקים של ויסקי אש מפונדק שלושת המטאטים. באמת שאין לי מושג איך..." אני אומרת בעליזות מזוייפת. ריינה מנידה בראשה כאילו אומרת נואש. "את חסרת תקנה." אני מביטה מחוץ לחלון וממהרת לצאת מחדר המועדון כשאני מבחינה שהשמש כבר בקושי גלויה לעין, מקווה שכשחברותיי יגלו לאן באמת אני הולכת עכשיו, או בכל ירח מלא אחר הן יוכלו להסתכל עלי באותה הדרך.......
----------------------------
אליזבת לפני 5 שנים ו-2 חודשים
הגבהיי זה לא נותן לי להגיב אז בבקשה תוסיפו אתם:
ליזי
אני יושבת כבר כמה שעות ביער, השמש שקעה לפני כמה דקות, אני חושבת, הזבובים מזמזמים כאילו מריחים גופה, וקר לי כל כך קר לי.

אני כבר לא זוכרת למה הגעתי לכאן, העלים זזים, אני רואה הכל בצורה חדה אבל קר לי.
אני יושבת על סלע במקום שאסור לי להיות בו אני מסתכלת על היד ויש לי עור ברווז, כל כך קר פה. הסלע קר, הלילה קר הכל קר, לא קור נעים של חורף, אלה קור כאוב קור מפחיד.
אין לי כוח להדליק אש למעשה אני לא כל כך זוכרת אך מדליקים אש, כל מה שאני יכולה להרגיש זה הקור שעוטף אותי כמו שמיכה, לא נותן לי לברוח ובין רגע נעלם. אחרי כמה שניות אני מצליחה להבין שהקור לא נעלם, פשוט התחיל לכאוב לי בראש, הראש שלי פעם. בפעימה הראשונה אני מבחינה בחיפושית אדומה במרחק שלושה מטרים שלי, בפעימה השלישית היד שלי ואני כבר לא מחוברות, בפעימה השלישית אני כבר לא בטוחה מי אני, בפעימה הרביעית אני מנסה לקום, בפעימה החמישית אני הולכת ... ונופלת בפעימה השישית פרפר עף, ובפעימה השביעית הלב שלי מפסיק לפעום, הוא נדם.

ועד כאן אני יועדת
Storm~ לפני 4 שנים ו-4 חודשים
אליזבת זה מדהים
קיילין לפני 5 שנים ו-3 חודשים
עבר כמעט חודש מאז הדו קרב הכושל שיצא משליטה של ליזי ורגנאר. הכול היה רגוע. לפחות עד כמה שאפשר להיות כשאתה תלמיד בהוגוורטס. נתנו לרגנאר לשמור על המכתב אבל זה לא אומר שלגמרי סמכנו אליו.
"גרייס!" נשמע קול מאחורי "ראית את ליזי?" רגנאר קרא אלי בעודו מתקרב, הייתי במסדרון צדדי בדרך לסיפריה. אבל לא הקשבתי לדבריו מה שמשך את תשומת ליבי היה הדבר אותו החזיק " מה אתה עושה עם המכתב? ועוד פה?" ואז כשהבנתי מה הוא שאל הוספתי ברוגז "איך כולם תמיד מחפשים אותה?"
רגנאר הביט בי במבט שואל, כנראה לא הבין למה אני כול כך מעוצבנת אליה, לפי מה שהוא ידע היא לא עשתה משהו להרגיז אותי. אבל זה היה לפי מה שהוא ידע.
"תגידי מה יש לך עם ליזי?" הוא התפרץ עלי.
"סליחה?"
"למה את כול כך שונאת אותה?"
"זה פשוט...." התחלתי לומר אבל המילים יצאו לי מהפה. "אני לא יכולה לספר לך.."
"למה לא?" הוא לא הרפה והוא התחיל לעלות לי על העצבים "מה כול כך מפריע לך? זה משהו שהיא עשתה לך? חאחת החבורת של-"
"היא האחות שלי!" כמעט צעקתי את זה זה אבל מהרגע שהמילים יצאו לי מהפה הצטערתי עליהן. הבטחתי שלא אספר לאף אחד, אבל לא יכולתי לשמור את הסוד הזה יותר. וככול שהמשכתי לדבר הרגשתי כאילו משהו בתוכי סוף סוף יוצא "היא חצי אחות רק מצד אבא, נראה שהוא אוהב מוגלגיות.." אמרצי בבוז. "אבל אסור לך לספר לליזי...." אמרתי במבט מודאג.
"אני לא יכול להבטיח דבר כזה..." הוא התחיל להגיד.
"רגנאר, בבקשה" התחננתי "אסור לה לדעת" אחרי זמן שנמשך כמו נצח הוא הינהן בעיטיות אני מניחה שהוא הבין למה לא יכולתי לספר לה.
היסתכלתי מסביב המסדרון היה ריק, נשמתי לרווחה אך אחד לא שמע אותי, לא היה לי מושג כמה טעיתי.
העפתי עוד מבט ברגנאר וקצת ריחמתי עליו הוא נראה המום, ולא מאמין "מה? איך ב-"
"המכתב?" ניסיתי להעביר נושא.
הוא הבין את הרמז ותוך כמה שניות התעשת וחזר להבעת פנים הרגילה והמעצבנת שלו. "כן, כן, רציתי לספר לליזי אבל את לא תניחי לי אז..." הוא פתח את המכתב והראה לי את הכיתוב " הוא דוהה" היסתכלתי על הכישוף שהיה כתוב בפנים הדיו התחילה לדהות והייתה לי הרגשה שזה לא בגלל שהמכתב היה עתיק (כי הוא גם לא נראה כזה)
"מה יקרה כשזה יעלם?" שאלתי פוחדת מהתשובה אבל לא נראה שהלכתי לקבל אחת.
על פניו של רגנאר היה הבעה שלא ראיתי מעולם " אני לא יודע"
קיילין לפני 5 שנים ו-3 חודשים
אני לא מליחה להעלות את זה כתגובה. מישהו יכול...?
גרגמל הוורדרדה לפני 5 שנים ו-4 חודשים
משהו פשוט דפוק במחשב שלי. אני לא יכולה להגיב על שום דבר, אז מתחילה דיון חדש.
צר לי.....
(לא הייתי בטוחה אם להתייחס לקטע הראשון שבו רגנאר מספר לי מה יש במיכתב, או לקטע החדש שבו הם מסרבים לספר לי. בכל מקרה כאן אני כותבת כך שאני עוד לא יודעת מה התוכן המדיוק של המכתב)
-----------------------
מדלן:
המשחק מול ס'ליתרין עמד להתקימם היום, והשעה הייתה ארבע לפנות בוקר ועוד לא עצמתי עין. ידעתי שזה ישפיע על יכולות המשחק שלי, אבל לא הצלחתי להפסיק לחשוב על מה שקרה בלילה ההוא.
טבי כבר חזרה לשחק, אבל החליטה להשאיר אותי בתור הקפטן כדי שאוכל להתכונן לשנה הבאה.
התעלמתי מגרייס לחלוטין, ושלחתי אליה מבטים זעופים מידי פעם. כל פעם שהיתקרבה אלי הלכתי לכיוון השני. באימוני הקווידיץ אפילו לא שיבחתי אותה כשהבחינה בסניץ' ממרחק שבו לא הייתי רואה אפילו את גרעפ (הענק שאחראי על סיורים ביער האסור) וראיתי שזה הכאיב לה. לא היה לי אכפת. מעולם לא היו ביננו סודות. היו דברים ששמרנו לעצמנו, אבל לא דברים חשובים.
היה לי ברור ששלושתם יודעים שלא ויתרתי עדיין, אז הם יתחילו להיזהר יותר.
רעיון החל להירקם במוחי בערב, אבל לא הייתי בטוחה שיעבוד. ריינה שנחרה לצידי הייתה חסרת תעלת, אבל טסה קרנבורן לעומת זאת הייתה ממש מכרה זהב.
החלטתי. מחר כשהסלית'רינים יתאמנו לפני המשחק אני אציב את התנאים.
למרות שהייתי רגילה לק''סמים ידעתי שהשרביט הוא לא הנשק החשוב ביותר שאני מחזיקה. הנשק שלי הי סודות.
אין תלמיד בהוגוורטס כמעט שאני לא יודעת סוד מעיק שלו. זו מיומנות שלומדים עם השנים.
מחר לא אאים בשרביט אלא בסוד.

יום המשחק-
ישבתי בשולחן גריפינדור זוללת דייסת קינמון ואגוזים.
לרוב ישבתי פשוט ליד כמה חברות, אבל לפני כל משחק הקבוצה שלנו יושבת מגובשת לתכנן מהלכים. או לפחות להמעיד פנים שזה מה שאנחנו עושים.
"השמיים אפורים ובלילה ירד הרבה גשם, יש סיכוי גבוהה שהמשחק יתקיים באמצע סערה" אמרה ריינה בפה מלא. משכתי בכתפי.
"בכל מקרה, לבקשת קולין שעזב אותנו שנה שעברה אנחנו ממשיכים את המסורת." אמרתי בחיוך.
הינהנתי אל קווין, והוא הוציא קופסאת מתכת קטנה. "חמש" "שתיים" שלוש" שמונה" "חמש" "ארבע" "אחד" אמר כל שחקן בתורו.
כל אחד שם אוניה אחת בקופסא.
ריינה פנתה אל שאר הקבוצה: "אתם יודעים שאני תמיד צודקת" היא אמרה בגיחוך.
"כן ממש אפשר למנות אותך לשרת מספר העבירות של סלית'רין" השבתי לה.
.........
קיילין לפני 5 שנים ו-1 חודשים
גרייס:
עזבתי את האולם הגדול יחד עם שאר הקבוצה. דישדשתי לי מאחור יחד עם ריינה, ורילי. לא ידעתי איך המשחק ילך, מדלן לא הסתכלה עלי בכלל, ובאמת לא ידעתי מה לעשות עם זה כבר. ידעתי שהיא מתכננת משהו. פשוט לא ידעתי מתי היא תפיל עת הפצצה.

התחלנו להיתקונן למשחק. כול אחד בדרכו שלו. כמה ישבו וסיפרו בדיחות כדי להעביר את הזמן. כמה דיברו במתיחות, והיו את אלה שהלכו בעצבנות, ואת אתה שפשוט ישבו בשקט. ראיתי בזוויות עיני את מדלן מתקוננת לנאום שלה.
אני פשוט ישבתי בשקט וניסיתי להיתרכז. זה היה יותר קשה ממה שזה נשמע. כול פעם שהצלחתי להחזיר לי את השלווה קפצו לראשי המחשבות על המכתב, הכישוף, ליזי, מדלן....
יד נגעה בכתפי והקפיצה אותי. שלפתי את השרביט במהירות והיסתובבתי. "שת-"
"זה אני! זה אני!" רגנאר הרים את ידיו. "סליחה!" הוא לחש, בעודו מציץ דרך הבד האדום.
הזדחלתי החוצה בשקט ונעמדתי מולו. הוא כבר היה לבוש בבגדי המשחק הירוקים של ס'ליתרין.
שילבתי את ידי ובלי להיתכוון הזעפתי את פני. "מה אתה רוצה?"
"אני לא מוצא את ליזי! היא נעדרת כבר שלושה ימים" הוא אמר מתעלם מהגישה שלי אליו.
"אמרת לאחד הפרופסורים?" שאלתי את השאלה המתבקשת.
"לא"
"מה אתה רוצה ממני? אני לא יודעת איפה היא!"
"הנחתי את זה, אבל את לא חושבת ש-"
צעקה הגיעה מהמגרש. היסתכלנו עחד על השני באי וודאות ורצנו למגרש.
כשהגענו כבר היה קהל מתאגדים מסביב אבל דחפנו את כולם והצלחנו להגיע לקידמה.
"היא פשוט הופיעה פה!" שמעתי את טיירה לוחשת.
"איזה פריקית" טסה השיבה לה.
על הדשא המצהיב של המגרש שכבה לא אחרת מאשר ליזי. היא הייתה חיוורת ומטונפת. אני אומרת לכם, היא הייתה מכוסה ברפש ובוץ, ובשערה היו תקועים עלים, ושברי ענפים. היא כנראה התעלפה מכיוון שהיא פשוט שכבה על הדשא, בקושי נושמת ועיניה עצומות.
"ליזי!" רגנאר קרא והתקופף להרים אותה.
אבל לפני שהספיק לגעת בה עינייה נפקחו והיא הרימה עת ראשה. זה היה נראה כאילו היא באיזה תרנס.
"אתם חייבים...." היא השתנקה "הכישוף!" אמרה והתעלפה.
"פנו עת הדרך! פנו את הדרך!" שמענו את מדאם פומפרי נובחת על התלמידים.
הסתכלתי אחורה וחיפשתי את מדלן, בסופו של דבר ראיתי אותה עומדת בשולי הקהל, בעודה מחייכת.
אראגון לפני 5 שנים ו-4 חודשים
אנסה לכתוב קצת יותר ברור:

ליזי טרטיק (אליזבת) היא תלמידת סלית’רין שהתברר שהיא חצויית דם, אמה היא מוגלגית, יש לה אחות מצד אמה בהפלפאף, היא מצאה מכתב אצל ילדה שהתעלפה ליד הכניסה למינות של סלית’רין, מכתב שכתוב בדם
טסה בלקבורן (אירוניית...) היא תלמידת סלית’רין, שיחדה שחקן קווידיץ מרייבנקלו שהיה מחליף בקבוצה של גריפנדור וגרם להם להפסיד, היא התוודתה על זה אחר כך וכדי לא לעוף היא הבטיחה לעשות כל מה שמדלן הארפר תלמידת גריפנדור (גרגרמל...) תבקש, מדלן אמרה לה להשיג את המכתב שליזי לקחה מהילדה המעולפת
רגנאר לסטריינג׳ (אראגון) הוא נכד של בלטריקס שלומד בסליתרין, יש לו אח גדול שלומד בדורמשטרנג, הוא היה חבר של ליזי עד שהכריח אותה להראות לו את המכתב, היא נתנה לו אותו ואמרה שלא תדבר איתו יותר, הוא גילה שהמכתב מכיל כישוף כתוב בדם של מכשף דגול ומוגל חשוב שנרצחו, מה שגורם לכישוף להיות רב עצמה יותר, הכישוף עובד רק אם מקריאים אותו מתוך הכתב, אך אין לו מושג מה הכישוף עושה, היחיד שעולה לו בראש שיכול להיות שידע מה עושה הכישוף הזה זה דודתו דלפי רידל (בת של וולדמורט ובלטריקס לסטריינג׳) שהיא ככל הנראה האסירה הכי שמורה באזקבאן, עולה בדעתו שאולי היא גם אחראית לזה שהמכתב הגיע להוגוורטס
בינתיים רגנאר לסטריינג׳ היחיד שיודע והבין מה מכיל המכתב
אראגון לפני 5 שנים ו-4 חודשים
אליזבת, אני לא מכיר את הסוף שכתבת ש:״ליזי רוצה להשיג את המכתב והיא משתפת פעולה עם דמות משנית וכו׳ עד הסוף אז אשמח אם תוכלי לכתוב את זה שוב קצת בהרחבה ומפורט יותר, אוקיי?
אראגון לפני 5 שנים ו-4 חודשים
אגב, מי שרוצה שיעשה ״הצג הכל״ למעלה ויראה חלק גדול מהסיפור שהיה עד עכשיו
אראגון לפני 5 שנים ו-4 חודשים
וכמובן, אם יש למישהו משהו להוסיף אז שיוסיף
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
ליזי-
היה אימון נורא, רגנאר לא בא אני מניחה שחיפש דברים על המכתב ואני לא היה מופתעת אם מצא. למה נתתי לרגאנר את המכתב הרי ברור כשמש שיש שם כישוף אפל ואני לא הופתע אם ביום מן הימים יפנה כלפי (לא בהכרח על ידו ) בכול מקרה כתבתי תוכנית להשבת המכתב עלי
1.לכתוב תוכנית (בוצע)
2. למצוא מישהו שלא מחבב את ראגנאר (מומלץ לא מסלסת'רן אני לא סומכת כרגע אל אף אחד ובמיוחד לא על הבית שלי)
3.להזמין את רגאנר לקרב קוסמים
4.בזמן שאני ילחם אותו הוא או היא יפלחו את התיק
5.נתחלק בשלל, אני במכתב ואולי בכמה מטבעות בשביל לא לעורר חשד והדמות המשנית לכך את השאר (יש לו מלא אוניות)
גרגמל תורך
גרגמל הוורדרדה לפני 5 שנים ו-4 חודשים
דמות המשנה- ריינה, רודפת בגריפינדור
הייתי בדרך לספרייה כשטרטיק תפסה אותי. היא קראה לי תוך כדי שעינייה בודקות בתזזיתיות שאין מישהו. בסביבה.
הלכתי לכיוונה. אם הייתי כל אחד אחר בגריפינדור אני בטוחה שהייתי פולטת הערה עוקצנית אליה, אבל בעיניי היריבות בין גריפינדור לסלית'רין פשוט מגוחכת. היא סימנה לי למהר בידה, והחשתי את צעדי. הגעתי אליה ושרלתי אותה "מה את רוצה?" היא התחילה לדבר בדיוק קשקבוצת רייבנקלו קטנה התקדמה לעברנו. "בואי. נדבר במקום שקט יותר" משכתי בכתפי והלכתי בעקבותיה...
קיילין לפני 5 שנים ו-4 חודשים
גרייס
כבר שעתיים שאני יושבת בספרייה מחפשת חומר על שיקוי מסובך, קמתי מהכיסא הוא חרק ישבתי עליו יותר מדי זמן היסתכלתי על השולחן הוא כבר היה עמוס בספרים אבל לא מצאתי באף אחד מהם את מה שחיפסתי.
התהלכתי במסרונות הספרייה מרפרפת עם עצבעי על כותרות הספרים עד שמצאתי את הספר שחיפשתי "עולם השיקויים הגדול" זה לא בדיוק היה הספר המומלץ להכנת שיעורי בית, זה היה ספר לילדים, אבל בשלב הזה כבר הייתי נואשת.
התחלתי לחזור לשולחן כששמעתי קולות לחישה מגיעים משם. אז עשיתי את הדבר היחיד שיכולתי לעשות, תקרבתי לשם בשקט וצוטטתי.
"את רוצה לגנוב מרגנאר? רגנאר לסטרינג׳?" שמעתי כול לחוץ ולא מאמין וישר זיהתי אותו זו הייתה ריינה.
"יש לו משהו שלי ואני לא יכולה לבקש אותח חזרה" שמעתי קול נוסף ואחרי כמה שניות הבנתי בדיוק מי זו הייתה. מה ריינה עושה עם ליזי??
"למה לא? אתם לא ביחד? וחוץ מזה מה יש לו שכול כך חשבו לך שאת לא יכולה לבקש אותו חזרה?"
"מכתב"
"מכתב? ריינה הייתה בהלם (לפחות זה מה שהבנתי מהקול שלה) "מכתב שכתוב בו...?"
שתיקה "אני לא יכולה לגלות" ליזי נאנחה "עם את לא רוצה לעזור לי אני לגמרי מבינה"
עוד שתיקה "לא, אני העזור, אז מחר?"
"מחר"
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
זה סך הכול
גרגמל הוורדרדה לפני 5 שנים ו-4 חודשים
מדלן:
פרופסור סלגהוראן עבר בין הקדרות, ובחן את הנוזל הסגול והסמיך שהתבשל בהם. כשהגיע לשולחן שלי, הוא נעצר כשמבט עייף על פניו. "וייז, באמת שאני לא יודע איך הצלחת להפוך את השיקוי הפשוט הזה לירוק. " וויז היה תלמיד האפלפאף גבוהה וגמלוני שהספיק במהלך השיעור להפוך את לשונות הקרפדה שלי פעמיים. נאלצתי לשבת לצידו מפני שהוא ושותפו לשולחן כל הזמן הפריעו.פרופסור סלגהוראן לקח מצקת, ושפך מעט מן הנוזל על קובית הניסוי שלנו. הקוביה הייתה עשוייה מעץ, והנוזל שהיה אמור לגרום לה לההפך למתכת גרם לה במקום זו להראות כאילו נשרפה. הוא נענע בראשו." נסה להוסיף פנימה עוד קצת רוק סקרוטים". הוא מלמל והלך משם.

בסוף השיעור הלכתי לחדר המועדון של גריפינדור ופגשתי את ריינה בחצי הדרך. "היי" אמרתי לה. "היי. שמעת את החדשות? טרטיק הזמינה את לסטריינג' לדו קרב. מחר בבפסקת הצהריים." היא אמרה בלהט. נו, זה הולך להיות מעניין. "וואלה. הם לא ביחד או משהו? בכל מקרה אני לא אתפלא אם יעופו שם כמה קסמים אפלים" אמרתי בגיחוך. "נו, אז תבואי איתי? כי אני לא מתכוונת לשבת שם לבד." היא הביטה בי בשאלה. "לא יודעת. מה יש לי לחפש שם?"אמרתי כשהגענו לכניסת המועדון. רציתי להיכנס אבל ריינה סימנה לי לעצור. "טוב את יודעת. מכיוון שאת מחפשת את המכתב הזה, חשבתי שזו עומדת להיות הזדמנות טובה לקחת אותו מלסטריינג'" היא אמרה באגביות. "מה? למה שאני ארצה איזה מכתב של לסטריינג'?" היא חייכה אליי." דבר ראשון, זה המכתב של טרטיק, הוא אצל לסטריינג' עכשיו. דבר שני, אחותי את מדברת מתוך שינה." ניסיתי לאמץ את מוחי. עד כמה שידוע לי היא לא יודעת מה מכיל המכתב, אבל אולי היא תוכל לעזור לי להשיג אותו. " איך את יודעת שהמכתב אצל לסטריינג' בכלל?" שאלתי. "טרטיק, ביקשה ממני לעזור לה להשיג אותו. היא אמרה שנפלח לו את התיק, ונתחלק בשלל. כששאלתי אותה מה כל כך חשוב שם, היא האירה על מכתב שנלקח ממנה. עשיתי אחד ועוד אחד, ולא יהיה קשה להעמיד פנים שהמכתב פשוט לא היה שם. אז מה את אומרת?" חשבתי על תשובה הולמת. "אני חושבת, שאם אסולק על גניבה, את תהיה הקפטן החדש." אמרתי ותפחתי על כתפה.
"אבל את מספרת לי מה כתוב שם כן?"
הנהנתי בראשי להסכמה, וניכנסנו בחיוך לחדר המועדון. אה ריינה, מה הייתי עושה בלעדייך חברה טובה במקום השני אחרי טבי...
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
ליזי-
למרות שזאת רק פעולת הסחה, התכוונתי לנצח בדו קרב הזה. אני התאמנתי כל היום על קסמים ואני חיבת להודות שהייתי גמורה ולכן החלטתי לנוח טיפה לפני הדו קרב אז הלכתי לספריה וחפשתי עוד מידע על המכתב, אני לא יעודת איפו או מצא את זה אבל אני חיבת לדעת מה יש שם.
אראגון לפני 5 שנים ו-4 חודשים
רגנאר:

חזרתי ישר לחדר האוכל תוך כדי ששברתי את הראש איך אני מגיע לדלפי רידל, או אליה או למישהו אחר שיכול לעזור, אז לא פלא שנתקלתי ישר בפרופסור מקנוגל, היא פשוט הביטה בי ונראתה מאוכזבת, לא יכולתי לשאת את זה אז ברחתי משם לשולחן האוכל
ישבתי בפינת השולחן, לבד, כשלפתע ליז ניגשה אלי ״רגנאר לסטריינג׳״ אמרה בקול, דאגה שכולם ישמעו
הרמתי את הראש לאט, מופתע שהיא זאת שפנתה אלי אחרי שאמרה לי לא לדבר איתה ״היי ליזי, מה קורה?״
היא התעלמה מהשאלה כמובן ״אני מזמינה אותך לדו קרב, מחר, האם תענה להצעה? או שתברח כמו מוג לב?״
חייכתי ״מוסכם, השאלה היא אם תבואי, או שאולי תאבדי את האומץ, זה יהיה מובן, גם אני הייתי פוחד להתמודד מול עצמי״
היא הביטה אלי בזלזול ״אהיה שם״ והלכה
ישבתי שם בשקט וניסיתי להבין מה המטרה שלה תוך כדי שכל שאר השולחנות התחילו למלמל בהתרגשות, אני מכיר את ליזי מספיק טוב בשביל לדעת שהיא לא הסוג של משחקי כבוד, אם היא הזמינה אותי לדו קרב יש לה מטרה, ואני מניח שאני יודע מה המטרה שלה, היא רוצה להשיג את המכתב, השאלה איך הדו קרב יעזור לה
ואז עלה לי רעיון, יצאתי בריצה והספקתי לראות אותה במדרגות, התחלתי לעקוב אחריה, חיכיתי לרגע שהיא תהיה לבד
ראיתי אותה פונה לכיוון שירותי הבנות, בדקתי שאין אף אחד מסביב ונכנסתי אחריה, לוחש כישוף נעילה מבפנים, עמדתי שם ליד הכיורים והמתנתי שתצא מהתא, היא יצאה והבחינה בי ומייד נעצרה, היא נראתה קצת מבוהלת, ״אז מה? השירותים של הבנים לא טובים לך? או שאתה רוצה להרוג אותי כאן שלא יראו?״ שאלה
״אל תהיי מצחיקה ליז, אני לא מסוגל להרוג אותך גם אם הייתי רוצה, את חשובה לי הין אם תרצי בזה ובין אם לא״
״אז מה אתה רוצה? ולמה לא יכולת פשוט כמו בחור טוב לחכות לי במעונות״?
״פשוט מאוד, את אמנם הזמנת אותי לדו קרב, אבל זה יהיה על פי התנאים שלי, ככה החוק אומר, אחד מזמין והשני קובע את התנאים״
״נו, שיהיה, אז מה התנאים שלך?״
״את תבואי לבד, נהיה שם רק שנינו, את לא תספרי לאף אחד איפה הוא יתרחש, מותר כל סוגי הקסמים, את השעה אני אמסור לך מחר, לפני הקרב, כדי להיות בטוח שלא יהיה פרסום, ולגבי המקום, חשבתי על היער האסור, ככה אף אחד לא יפריע והמורים לא יעצרו אותנו, וגם לא יגרם נזק משני״ חייכתי
״היער האסור??״
״כן ליז, היער האסור, מה קרה? פתאם איבדת את האומץ?״ ציקצקתי בלשוני ״לא מתאים למי שהרגע הזמינה לדו קרב, בדו קרב צריך אומץ, אם את מספיק אמיצה לדו קרב, את צריכה גם להיות אמיצה להיכנס ליער האסור, תראי את זה כסוג של מבחן קטן, לפני הדו קרב. אז מה את אומרת ליז? את תהיי שם ותקיימי את התנאים? או שכבר נכריז על הניצחון שלי עכשיו?״

(אליזבת, ממתין לתגובה שלך)

אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
ליזי-
"דבר ראשון גם אני יעודת קסם אפל ואני גם מקווה שאתה יודע שלפי חוקי הקסמים לקטנים אסור להילחם בלי מבוגר ולהשתמש בקסמים אפלים נכון?"
"שכחת את האיסור להכנס ליער האסור, ואני יודע אבל חוקים נודעו בשביל לשבור אותם, זה לא מה שאת דוגלת? "
" אני מסכימה והסכמי קודם אבל רק בתנאי שתודיע לכולם שהקרב בלי אחריי ועם רשות להשתמש בקסמים אפלים היה רעיון שלך ואני התנגדתי עליו!"
"מה את מתכננת? ליז אל תעשי משהו שתתחרטי עליו"
" אתה מפחד? בכול אופן אני מניחה שבשביל לגמור עם זה הכי מהר בלי להרוג אותך אצטרך להגיד קרושיו (קללת עינויים אחת משלוש הקללות בלי המחילה"
"מצחיקה, חבל שלא ידעתי את זה. הבעיה היא שלא תעיזי, את תוכלי להגיע לאזקבאן"
"דבר ראשון זה העונש המרבי ולזכרך זה הייתה בחירה שלך החוקים ודבר שני אני לא מפחדת, חוץ מזה יש לי סבא שם והוא מאוד ישמח לראות את הנכדה שלו"
"שהיא במקרה בת של מוגלגית?"
"במחשבה שנייה אולי בכול זאת יהרוג אותך"
יצאתי משם.
אראגון לפני 5 שנים ו-4 חודשים
רדפתי אחרי ליז, הייתי עצבני ״אני לא הולך להודיע לאף אחראי, את הזמנת אותי לדו קרב, אני קובע את המקום, או שתפרשי, או שתבואי לשם לפי התנאים, כל קללה שהיא, כל קללה מזורגגת שקיימת היא חוקית חוץ מקללת המוות, אין סיבה להודיע לאחראי מכיון שאף אחד לא יהיה שם, אף אחד לא ידע שהקרב הזה יתרחש, כך שגם אף אחד לא ידע שנעבור על החוק, ואת יכולה לנסות קרושיו, יש קסמים הרבה יותר גרועים, מה גם ששנינו יודעים שאת לא תעיזי להשתמש בזה, את לא כזו רעה בשביל זה, בשונה ממני. זה מה שתמיד אהבתי בך. אז מחר, היער האסור, אני יודיע לך כמה דקות קודם, כדאי שתתכונני״
״אני לא...״
״ליזי, את רוצה את הקרב הזה או לא? כי זה היה נשמע ממך בחדר האוכל שאת משתוקקת אליו, ואם זה נכון את תבואי לשם לפי כל התנאים שאמרתי, אם לא תבואי אז אדע שפרשת וניצחתי, אבל אני מאמין שתבואי, אז אלך להתכונן, מציע גם לך, אצפה לראות אותך מחר, ותזכרי, אף אחד לא ידע מזה, אף אחד, או שאת תסתכני בעונש שיכול גם להביא לסילוקך מהבית ספר על זה שלא היה שם מבוגר אחראי, חוץ מזה שכמובן ברגע שמישהו יגיע זה יהיה אי עמידה שלך בתנאי הקרב ויתן לי את הניצחון, ובגלל שכמו שאמרתי נראה שאת משתוקקת לקרב הזה אז אני מאמין שתקיימי גם את התנאי הזה, אז להתראות בינתיים ליז, נדבר מחר״
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
ליזי-
הבנתי שלא היה סיכוי שאני יוכל להגניב לשם משהיו אז החלטתי לשאול אותו אם אני יוכל בחזרה את המכתב .
"רגאנר, אני יכולה בחזרה את המכתב?"
"לא נראה לי"
"אני מבינה, בכול זאת לא חשבתי שתחזיר לי, אבל מה אתה אומר על התערבות? "
"מה את מציעה? "
שהזוכה יזכה במכתב"

תמשיך, ודרך האגב אך נעשה את הדו קרב? בכול אופן אנה רשימת לחשים מויקפדיה https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C:%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8/%D7%9C%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A3
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
יכולה*
אראגון לפני 5 שנים ו-4 חודשים
(אליזבת, אני לא מתכנן שהדו קרב יתקיים, חיכיתי שעוד יכתבו אבל בינתיים אני לא רואה שמישהו כותב, אז אני יעשה את זה)

רגנאר:
הסכמתי להצעה של ליזי, בכל מקרה לא יהיה דו קרב, רציתי שניפגש ביער כדי ללבן עניינים, ושאני אוכל לספר לה מה גיליתי, אז ההסכמה לדו קרב הייתה הדרך היחידה
קמתי בבוקר, אני הכחשתי את קיומו של הדו קרב, אני מניח שגם ליזי, כי אף אחד לא ניגש אלי ואמר לי שאני משקר, לא רציתי להיכנס ליער בלילה, אז במקום השיעור בשינוי צורה (בחיי, אני שונא את השיעור הזה) שלחתי את מרטין עם הודעה לליז, שיגיד לה שאני ממתין ביער
חיכיתי לה שם, ישבתי על גזע עץ, היא הגיעה כעבור תריסר דקות
״רגנאר״ אמרה ״פעם אחרונה, אולי תביא לי את המכתב?״
״לא נראה לי ליז״ אמרתי ״תצטרכי לזכות בו״
״כך יהיה״
עמדנו בעמדות, ליז התחילה להטיל כשפים, אני ניטרלית, לא הגבתי בכשפים משלי, רק ניטרלתי את שלה, בהתחלה היא הטילה אותם בחשש, וכשראתה שלא הגבתי התחילה להתעצבן, להטיל אותם בחוסר זהירות, אני לא הגבתי, התקשיתי כבר לעמוד בקצב, אבל ידעתי שאני חייב, לא הייתה לי ברירה, רציתי לתת לה להוציא את כל הזעם שלה עלי, על העולם, על הסוד שלה שהתגלה
״תגיב כבר״ צעקה עלי ״תגיב, נראה אותך״
״לא ליז״ אמרתי כשכישוף שתק עובר על פני ״אני לא אגיב, אני לא מסוגל לפגוע בך״
״אתה בכל מקרה לא תצליח״
״יכול להיות, אבל אני לא רוצה לקחת את הסיכון, אני רוצה שתי רגעי, שתוציאי את הזעם״, כמובן שזה רק הרגיז אותה יותר
לפתע שמעתי רחש מאחורי, לא יכולתי להסתובב, אז צעקתי לה ״רימית, קראת למישהו״
״נכון רגנאר, אני חייבת את המכתב הזה״
הבנתי שמי שזה לא יהיה מאחורי עומד לקחת לי את התיק, התיק שבתוכו המכתב, לא יכולתי לתת לזה לקרות
ליז כבר הטילה את הכשפים שלה בחוסר זהירות, היא ידעה שאני לא אנסה להחזיר לה, לכן היה לי קל לצעוק לה ״אקספליהרמוס״ והשרביט שלה אף אליי, היא יודעת לנטרל את הכישוף הזה, אבל זה עבד כי כמו שאמרתי היא לא התכוננה לזה
הסתובבתי וראיתי את ריינה מגריפנדור בורחת את התיק שלי, הכרתי אותה כי היא הייתה הרודפת של הקבוצה שלהם, לא יכולתי לתת לזה לקרות, הנפתי את השרביט ״קרו...״
שמעתי את ליז צועקת ״רגנאר, לא״
״...שיו (קרושיוס)״, ריינה נפלה, צורחת מכאבים, פעם ראשונה שהטלתי את הכישוף הזה, אני חייב לומר שהיה בו הנאה, בתחושת הכוח הזאת
ניגשתי אליה ולקחתי את התיק, ליז רמה אליי, דומעת ״שחרר אותה רגנאר, שחרר אותה מזה״
״זה אשמתך ליז, את קראת לה לפה, היא לקחה לי את התיק, אז העמדתי אותה על זה״
״אני יודעת שזה אשמתי, אבל בבקשה רגנאר, שחרר אותה״
״אני אעשה איתך תנאי ליז, אני אשחרר אותה, אבל את תישארי פה ותקשיבי לי״
״אקשיב למה״ שאלה
״למה שמצאתי, לסיפור שלי״
״אוקיי רגנאר, שחרר אותה כבר״
הרפיתי מהכישוף, ומייד דאגתי להפיל עליה תרדימה, היה אסור לי שהיא תשמע את מה שיש לי לומר
סיפרתי לליז על מה שגיליתי, היא שאלה למה אני לא יכול לתת לה להחזיק את המכתב אצלה
״אני לא יכול ליז, זה יסכן אותך, ואבא שלך, הוא מסוכן, אם הוא ידע שזה אצלך הוא עלול לקחת לך את זה״
״אז תן אותו למישהו אחר, אני מבינה שלא למישהו מסליתרין, אבל למישהו מבית אחר״
״למי ליז? להפלפאף? הם חלשים. לרייבנקלו? הם אמנם חכמים אבל גם חלשים, לגריפנדור? הם מייד ילשינו עלי, יגידו שגנבתי אותו, וחוץ מזה, אני לא יכול שזה יגיע למישהו אחר, אם הוא יפול בידיים הלא נכונות זה יכול להיות אסון״
״אז למה שלא תיתן אותו להארי פוטר? או אולי לשרת הקסמים הרמיוני ויזלי?״
״בגלל אמא שלי ליז״
״אמא שלך? איך היא קשורה לזה?״
״את לא יודעת מי זאת אמא שלי ליז, את לא סיפרת לי על שלך ואני לא על שלי, אז הגיוני שעכשיו תדעי אחרי שאני יודע על שלך, אבל את צריכה להישבע לי שלא תספרי על זה לאף אחד״
״אני לא יכולה״
״את חייבת, אם זה יתפרסם, יהרסו החיים של המון אנשים״
״אוקיי, בסדר אני נשבעת שלא אספר״
״אמא שלי זאת ג׳אינה מאלפוי, כלומר היא הייתה מאלפוי, עכשיו היא פוטר״
״אתה צוחק עלי״
״לא ליז, זה אמיתי, היא סלדה מסליתרין, היא לא סבלה את מה שסבא שלי ואבא שלה דראקו מאלפוי עשה בבית ספר, שהוא ניסה להרוג את דמבלדור, היא שונאת את אוכלי המוות, אז כשהמצנפת רצתה לשלוח אותה מסליתרין היא התחננה שלא, אז המצנפת שלחה אותה לגריפנדור, אבל לא היה לה עם מי להתחתן, אף אחד לא רצה אותה כי היא מאלפוי, משפחה מקוללת בגלל הקשר שהיה להם עם וולדמורט, כמו לסטריינג׳, היא יכלה רק לקחת מישהו מסליתרין, אבל היא שנאה את סלית’רין, אז אחרי הלימודים היא הלכה לטייל בעולם, היא חשבה אולי לקחת מישהו מדורמשטרנג, היא פגשה את אבא שלי, הוא היה הרבה יותר מבוגר ממנה, היא פגשה אותו באיזה בר, זה היה קצת אחרי שאשתו נפטרה בלידה כשילדה את אחי ג’ון, הוא היה שבור, משום מה היא התאהבה בו אפילו שהיה מבוגר ממנה, אולי ריחמה עליו, רק אחרי שבוע היא גילתה שהוא לסטריינג׳, תארי לך את ההלם שלה, היא ברחה רק כדי לקבל לסטריינג׳, אז היא ברחה ממנו, אבל היא כבר הייתה בהיריון איתי, היא לא הייתה מסוגלת להפיל אותי אז כשנולדתי היא הניחה אותי על מפתן הדלת שלו, אחר כך היא חזרה לבית שלה, ואז מישהו העלה את ההצעה של אלבוס סוורוס פוטר שלמד בסליתרין, הוא גם לא רצה לקחת מישהו מסליתרין ואחרי הסיפור שהיה לו עם דלפי רידל (הארי פוטר 8) בנות פחדו לצאת איתו, את יכולה כמובן לתאר לעצמך את התגובה של סבא שלי דראקו מאלפוי, את התגובה של הארי פוטר, הם כמובן בתנגדו, אבל אמא שלי התחילה להיפגש ולצאת איתו, אפילו שהוא למד בסליתרין היא הסכימה כי הוא היה פוטר, בסוף הם התחתנו, לא להאמין איך ההורים שלהם היו אובים ועכשיו הילדים שלהם התחתנו אחד עם השני. בכל מקרה, אמא שלי לא סיפרה עלי לאף אחד, את יכולה לדמיין את התגובה של הארי פוטר במקרה שהיא תספר, את התגובה של סבא שלי, זה יהרוס לה ולבעלה את החיים, ולהארי פוטר גם כי הוא סוג של סבא חורג שלי. אם אניח נו נביא לו או לשרת הקסמים את המכתב הם לא יאמינו לנו שמצאנו את זה, הם יחקרו אותנו, הם יגלו על אמא שלי, עכשיו את מבינה? באיזשהו אופן אני מקנא בך, אמא שלך מוגלגית סך הכל, לעומת זאת החיים שלי מסובכים לגמרי. היחידה שיודעת מי זאת אמא שלי חוץ ממני ואבא שלי זאת המנהלת מקנוגל, היינו חייבים לספר לה כשהגעתי לבית ספר, גם היא נשבעה לא לספר״
״אז למה שלא תביא לה את המכתב״
״חשבתי על זה ליז, היום בבוקר ניגשתי למשרד שלה להביא לה אותו, אבל גיליתי שהיא הלכה, היה לה פגישה חשובה ולא יודעים מתי היא תחזור״
ליז שתקה, עיקלה את כח מה שסיפרתי, ״אז מה נעשה״ שאלה לבסוף
״דבר ראשון אני אמחוק את הזיכרון של ריינה מכל מה שקרה פה, דבר שני אנחנו צריכים לברר מי יודע על המכתב, אני לא יכול למחוק את הזכרונות של כולם כי יעלו על זה כשישנו ליותר מידי אנשים את הזיכרון, אנחנו נצטרך לגלות מי יודע ולהכניס אותו או אותה לעניינים ולהשביע אותם שלא יספרו, נבקש מהם לעזור לנו לגלות מה הכישוף, אולי גם אפשר להיעזר בקשרים של אבא שלך״
״הארפר מגריפנדור יודעת, היא ראתה אותי איתו״
״אז נצטרך לדבר איתה, ולשאול אותה אם היא סיפרה לעוד מישהו״
ואז שמענו רעש מהשיחים, גרייס קלפר יצאה משם עם שרביט מונף ״יש גם אותי, אני יודעת על זה״
״איך הגעת לפה״ שאלה ליזי
״ראיתי אותך מדברת עם ריינה בספרייה, מבקשת ממנה שתעזור לך לגנוב את המכתב, עקבתי אחריה כל היום, ראיתי אותה מגיעה לפה, ראיתי ושמעתי הכל״
״מה תעשי גרייס״ שאלתי אותה
״אני לא אספר על הסוד שלך רגנאר, ולו רק כדי לא להרוס את החיים של כל אלה שהזכרת, שלך לא כל כך חשובים לי, ולגבי המכתב, אני אעזור לכם, אני חושבת שהוא צריך להגיע לידיים הנכונות״
״תודה גרייס, לא משנה מה הסיבות שאת עושה את זה אני מודה לך״
״אל תודה לי לסטריינג׳, פשוט אל תעצבן אותי יותר מידי, שלא אאבד שליטה ואספר על זה לכולם״

(גם טסה קרנבורן יודעת על המכתב, בגלל שמדלן ביקשה ממנה לגנוב אותו)

אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
גרגמל הוורודה
משהו מוזר קרא למסך שלי כך שאני יכולה להגיב רק על ההודעה הראשונה, אז אשמח אם פשוט תכניסו את הקטע שלי למטה...
מדלן:
חיכיתי לריינה על סלע נוח לישיבה בתפר שבין הדשא ליער. היא התעכבה, וכבר החלטתי לחזור ולחכות לה בחדר המועדון כשצעדים התקרבו. מיהרתי להסתתר מאחורי הסלע. אלו היו צעדים של שניים, ומשום מה הם היו איטיים ולו החלטיים. לא ראיתי אותם, כך שהנחתי שהם נעצרו מאחורי אחד העצים.
לא נראה שחששו שמישהו בסביבה כי לא תרחו בכלל ללחוש. "נאלץ לחכות עד החשכה כדי להגניב אותה פנימה. אפשר להניח אותה באחד המסדרונות ולשתול לה שם משקה חריף. זה יסביר למה היא לא זוכרת דבר מאמש." זה היה לסטריינ'. הייתי בטוחה בתשעים אחוז. טרטיק התחילה לדבר. "בסדר, אבל נלך לחכות מאחורי הבית של האגריד. היער בחושך מעביר בי צמרמורת". למרות שהאגריד מת מזמן, הבית שלו עדיין עמד נטוש ובודד. הם החלו להתקדם לעברי, צעדייהם משונים. כשכבר נגלו לעיניי ראיתי אותם מחחזיקים כל אחד מהם זרוע אחת של ריינה על כתיהפהם. היא לא זזה. הייתי צריכה ללכת איתה. כעס גאה בחזי. כשהיו במרחק מטר בלבד ממני התרוממתי בבת אחת וכיוונתי את השרביט אליהם.ממבט קרוב יותר ראיתי שזרועה התעקמה בזווית לא טבעית, וכולה הייתה מכוסה חבורות. "מה עשיתם לה" אמרתי בקול הכי מסוכן שהצלחתי לגייס. הם נראו עדיין מופתעים מהופעתי ולא הגיבו. "מה עשיתם לה!" עכשיו כבר צעקתי. "ועל תחשבו אפלו לומר לי שככה מצאתם אותה ועכשיו אתם מושיעים אותה מהיער המסוכן". הם החליפו מבטים, אבל עדיין שתקו. השרביט רעד מעט בידי ומהרתי ליצבו. "תניחו אותה על האדמה בזהירות, ותרימו ידיים למעלה. הם הניחו אותה בעדיננות, אבל לא הרימו ידייהם. "אמרתי ידים למעלה. ועל תחשבו אפילו לרגע לתקוף אותי, כי אז מחר בבוקר אתם כבר לא תהיו פה." הם החילפו מבט נוסף ולסטריינג' התחיל לדבר. "אנחנו לא פה כדי לפתוח ריב, רק תגידי לנו לכמה אנשים סיפרת על המכתב, ונלך." צחקתי בבוז. "אתם לא ממש בעמדת מיקוח כרגע. אני לא טיפשה. אני יודעת שאחד מכם הטיל אליה קרושיו. תראו איך הי נראית." הצבעתי על גופה הפצוע."אז תנו לי עכשיו את המכתב, או שאתם בדרך לאזקאבן. אולי אפילו תקבלו את התא של סבתא שלך לסטריינג'" אמרתי והושטתי את ידי לקבלת המכתב...
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
נסיתי להגיב למה שארגון כתב ובטעות מחקתי את הדיון) :, ממ שסליחה ארגון תוכל להוסיף למטה? בכול מקרה אני מגיבה
ריילי: זה היה כבר יומיים אחרי אותו ''דו קרב'' שהסתבך, אני מניחה ששאר התלמידים לא ציפו ששניניו נצא בחיים ושלמים, בכול זאת היום היה משחק נגד גריפינדור ואני התכוונתי לנצח.
אראגון לפני 5 שנים ו-4 חודשים
תגובה לגרגמל (במקום מה שמחקת אליזבת):
רגנאר:

ידעתי שאסור לי לתת לה את המכתב, לא משנה מה יקרה, אסור שהוא יצא מהידיים שלי, אז פשוט עמדתי שם ונעצתי בה עיניים, כשלפתע שמעתי ״אקספליהרמוס״
השרביט של מדלן עף לה מהיד היישר אל גרייס קלפר ״מצטערת מדלן, אני לא יכולה לתת לך לעשות את זה״, שוב קלפר נותנת בי אמון, אני עוד אהיה חייב לה על זה
״גרייס? גם את? מה לעזאזל הולך כאן?״
גרייס סיפרה לה כל המכתב, מה שגיליתי, וכמובן שמדלן אמרה ״כל זה טוב ויפה, אבל אני עדיין לא מבינה למה זה סיבה להשאיר אצלו את המכתב, אחרי הכל בידיים שלו זה הכי מסוכן״
״הוא לא יכול לתת את זה למישהו אחר, מסיבות די מוצדקות לרוע המזל, אך זה תלוי בו אם הוא מוכן לספר לך אותן״
מדלן הסתכלה עלי, רציתי לספר לה, אבל לא יכולתי, גם ככה כבר יותר מידי אנשים ידעו על זה, אז נעניתי בראשי
מדלן הייתה מתוסכלת ״אני לא מבינה את זה, אתן סומכות עליו, על הלסטריינג הזה, שהוא לא יעשה שום דבר רע עם המכתב בגלל איזה סיפור שהוא סיפר לכן, ואתן גם לא מספרות אותו לאף אחד, ואני פשוט אמורה לשתוק״?
הפעם אני עניתי לה ״לא לשתוק מדלן, אנחנו צריכים את העזרה שלך לגלות מה הכישוף הזה, ולמנוע ממנו ליפול בידיים הלא נכונות״
מדלן תקעה בי מבט של ״אני רוצה להרוג אותך״, אז ליז אמרה ״כן מדלן, אני מבינה אותך, גם אני רוצה לחנוק אותו לפעמים, אבל בבקשה תסמכי על גריייס ועלי״
״לעזאזל איתכם״ היא הייתה עצבנית ״טוב בסדר, אני אשתוק, אבל אם אתה חושב לרגע אחד רגנאר שאתה תוכל להיעלם עם המכתב אז רק תדע שאתה על הכוונת שלי, אין מצב שאני הולכת לתת לך להיעלם, תעשה צעד שגוי אחד ואני אהיה שם לעצור אותך״
״זה בסדר מדלן, אני נמצאת איתו, אדאג שהרצועה שלו לא תשתחרר״
לא נראה היה שמדלן מתכוונת ללכת משם מתישהו, אז קלפר ניגשה אליה להרגיע אותה, הידד לקלפר, שוב היא מצילה את היום
אני וליזי המשכנו ״הרגע השווית אותי לכלב?״ שאלתי אותה
״ווף״ היא נבחה וציחקקה
״תיזהרי ליז, הכלב הזה עוד עלול לברוח ולנשוך אותך״ אמרתי לה
״זה בסדר רגנאר, אל תדראג, אני אוחזת ברצועה חזק״
היא המשיכה לצחקק, חייכתי, לפחות הריב נגמר, גם זה משהו
אליזבת לפני 5 שנים ו-3 חודשים
עבר כמעט חודש מאז הדו קרב הכושל שיצא משליטה של ליזי ורגנאר. הכול היה רגוע. לפחות עד כמה שאפשר להיות כשאתה תלמיד בהוגוורטס. נתנו לרגנאר לשמור על המכתב אבל זה לא אומר שלגמרי סמכנו אליו.
"גרייס!" נשמע קול מאחורי "ראית את ליזי?" רגנאר קרא אלי בעודו מתקרב, הייתי במסדרון צדדי בדרך לסיפריה. אבל לא הקשבתי לדבריו מה שמשך את תשומת ליבי היה הדבר אותו החזיק " מה אתה עושה עם המכתב? ועוד פה?" ואז כשהבנתי מה הוא שאל הוספתי ברוגז "איך כולם תמיד מחפשים אותה?"
רגנאר הביט בי במבט שואל, כנראה לא הבין למה אני כול כך מעוצבנת אליה, לפי מה שהוא ידע היא לא עשתה משהו להרגיז אותי. אבל זה היה לפי מה שהוא ידע.
"תגידי מה יש לך עם ליזי?" הוא התפרץ עלי.
"סליחה?"
"למה את כול כך שונאת אותה?"
"זה פשוט...." התחלתי לומר אבל המילים יצאו לי מהפה. "אני לא יכולה לספר לך.."
"למה לא?" הוא לא הרפה והוא התחיל לעלות לי על העצבים "מה כול כך מפריע לך? זה משהו שהיא עשתה לך? חאחת החבורת של-"
"היא האחות שלי!" כמעט צעקתי את זה זה אבל מהרגע שהמילים יצאו לי מהפה הצטערתי עליהן. הבטחתי שלא אספר לאף אחד, אבל לא יכולתי לשמור את הסוד הזה יותר. וככול שהמשכתי לדבר הרגשתי כאילו משהו בתוכי סוף סוף יוצא "היא חצי אחות רק מצד אבא, נראה שהוא אוהב מוגלגיות.." אמרצי בבוז. "אבל אסור לך לספר לליזי...." אמרתי במבט מודאג.
"אני לא יכול להבטיח דבר כזה..." הוא התחיל להגיד.
"רגנאר, בבקשה" התחננתי "אסור לה לדעת" אחרי זמן שנמשך כמו נצח הוא הינהן בעיטיות אני מניחה שהוא הבין למה לא יכולתי לספר לה.
היסתכלתי מסביב המסדרון היה ריק, נשמתי לרווחה אך אחד לא שמע אותי, לא היה לי מושג כמה טעיתי.
העפתי עוד מבט ברגנאר וקצת ריחמתי עליו הוא נראה המום, ולא מאמין "מה? איך ב-"
"המכתב?" ניסיתי להעביר נושא.
הוא הבין את הרמז ותוך כמה שניות התעשת וחזר להבעת פנים הרגילה והמעצבנת שלו. "כן, כן, רציתי לספר לליזי אבל את לא תניחי לי אז..." הוא פתח את המכתב והראה לי את הכיתוב " הוא דוהה" היסתכלתי על הכישוף שהיה כתוב בפנים הדיו התחילה לדהות והייתה לי הרגשה שזה לא בגלל שהמכתב היה עתיק (כי הוא גם לא נראה כזה)
"מה יקרה כשזה יעלם?" שאלתי פוחדת מהתשובה אבל לא נראה שהלכתי לקבל אחת.
על פניו של רגנאר היה הבעה שלא ראיתי מעולם " אני לא יודע"
אליזבת לפני 5 שנים ו-3 חודשים
ליזי (יומן) -
עמדתי במסדרון משותקת מאימה, עוד אחות, יש לי עוד אחות, זה לא יכול להיות אמיתי. אתה בטח חושב למה אני לא כל כך סובלת את האחיות שלי הסיבה היא פשוטה זה לא שאני לא סובלת אותן הן פשוט גורמת לי לראות מרועשת ''האחות מסליסטרן'' ברגע שאחותי גילתה את הסוד ברחתי ברחתי הרחק הרחק, ברחתי למקום היחידי שאני יוכל להיות בו לבד היער האסור
אראגון לפני 5 שנים ו-2 חודשים
רגנאר:

משהו קרה, אני בטוח בזה, אני מרגיש בזה, משהו רע קרה אבל לא מספרים לנו
ואיפה לעזאזל המנהלת מקנוגל? אני כבר חייב לדבר איתה על המכתב, אבל כבר חודש ויותר שהיא לא כאן, וגם ליזי נעלמה, בטח שוב הלכה לה להתבודד
יצאתי להוגסמיד, העיירה שליד הבית ספר, כשלפתע נתקלתי בחבורה מגריפנדור בשנה השביעית, הם התלחששו ביניהם והשתתפו לפתע כשראו אותי ״תראו תראו מי כאן״ אמר אחד מהם, בלונדיני
״אני מאוד אשמח אם אני אוכל לעבור״ אמרתי
הוא התעלם ממה שאמרתי והמשיך ״אז מה לסטריינג׳, מתי אתה תצטרף אליה״?
״אל מי? מה אתה רוצה ממני, בלונדי?״
״אז לא שמעת?״ הוא עשה את עצמו המום ״כולם עכשיו מדברים על זה, כל הוגסמיד, איך יכול להיות שלא שמעת?״ החברים שלו ציחקקו
״שמעתי מה? אתה מוכן להפסיק לדבר איתי בחידות???״
״חח, כנראה שבאמת לא שמעת לסטריינג׳, אבל דלפי רידל ברחה מאזקבאן, פעם שניה שכבר מישהו בורח משם, כנראה שהמקום הזה לא כל כך בטוח, אותך לא כדאי לשלוח לשם״ שוב כולם צחקו
לקח לי שניה להבין מה הוא אמר, לקלוט, דלפי רידל, דודה שלי, בתו היחידה של וולדמורט חופשייה עכשיו
פתאם הבנתי למה הכל הרגיש רע, ולמה פרופסור מקנוגל נעלמה, היא בטח יצאה לחפש אותה, מעניין איך כבר חודש אף אחד לא ידע על זה אבל עכשיו זה התפרסם, וזה גם אולי קשור למכתב, אולי זה שהמכתב הזה הגיע אלינו עכשיו גם קשור, הייתה לי הרגשה רעה שזה נכון
״אז מה לסטריינג׳? מתי אתה מתכוון להצטרף אליה?״ ליגלג שוב הבלונדי
״אוף, פשוט תסתום בסדר?״
שוב צחוק, והם סוף סוף הלכו, עכשיו גם אני הייתי חייב להתבודד, למסות להבין מה קורה ומה אני עושה עכשיו, כי אני מניח שהיא תבוא לחפש את המכתב, ואולי גם אותי האחיין שלה, אולי בכלל את כל סלית’רין שכבר שיתפו פעולה בעבר עם אביה
ואיפה ליזי לעזאזל? אני חייב לדבר איתה על זה
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
אוקי כולם יועדים שליזי חנויות דם
טסה הסתבכה עם ארפר ועכשיו היא צריכה להשיג לה את המכתב
רגאנר גילה שהמכתב יש כישוף דם שעובד רק שמקראים אותו וכנראה משהו רוצה שהוא יגיע למשהו מסיסת'רן יש חשד בבת דודה שלו, המכתב אצלו עכשיו ולידי רוצה להשיג אותו היא משתפת פעולה עם דמות משנית של גרגרמל והתוכנית היא להזמין אותו לקרב דומים ולגנוב את התיק גרייס יעודת קצת על התוכנית

מי שרוצה שיוסיף
אראגון לפני 5 שנים ו-4 חודשים
טוב, משום מה נראה לי שנמחקו עוד תגובות מאז אתמול, אולי אני טועה, בכל מקרה, מה אתם מציעים? שאני אנסה לעשות סיכום של מה שהיה לנו בינתיים?
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
אולי מי שאחריי על הסימניה יכול לתקן את זה?
בכול מקרה בנתיים לדעתי אפשר להתחיל לעשות סיכום
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
זה בטח תקלה באתר
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
מה קרה לתגובות, אחרונות?
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
חסרות תגובות, למטה
גרגמל הוורדרדה לפני 5 שנים ו-4 חודשים
גם לי הם נעלמו
אירוניית משחת השיניים לפני 5 שנים ו-4 חודשים
היי, עדיין אפשר להצתרף?
בכל מקרה אם כן הנה הדמות.
שם:טסה
שם משפחה:קרנבורן
גיל:15
אופי:שקטה, צינית, חכמה, כריזמטית, מניפולטיבית, שקרנית איומה, עקשנית, מתרחקת מצרות אבל נהנת לצפות בהן,רכושנית, ידידותית רק למי שבבית שלה, ספורטיבית, דיכאונית מעט
בית:סלית'רין
חיית מחמד:אין
קווידיץ:כן
תפקיד בקבוצה:רודפת
מראה:פנים עגלגלות מעט, צבע עור שחור, שיער שחור גלי עד הכתפיים עם פוני על הצד, משקפיים, גבוהה, עיינים אפורות כהות, פה מכווץ בצורת לב צבוע בשחור, ציפרניים עם לק שחור מתקלף
מעמד דם: אמא טהורה, האבא חצי חצי ככה שאני מנכ ששני שליש טהורה. (בעע שברים)
מורה\תלמיד: תלמיד
גרגמל הוורדרדה לפני 5 שנים ו-4 חודשים
רק תוסיפי את פרטי הדמות שלך ותתעדכני
קיילין לפני 5 שנים ו-4 חודשים
הרכבת
גרייס- ישבתי בקרון הרכבת והיסתכלתי על הנוף המשתנה במהירות מול עיני. כול כך שמחתי לחזור ללימודים ולהחתרחק מכול הבלגאן שבבית.
גרגור עצבני ביקש אץ תשומת ליבי והסית את מחשבותי "סטני" אמרתי בחיוך והרמתי את החתול שלי. התכוונתי להניח אותו על ברכי אבל הוא היזדקף במין עמידה משונה כזו וקפץ מזרואותי " סטני?" הוא אף פעם לא התנהג ככה " לאן אתה הולך?"
צעקתי אחריו כשיצא מהקרון והתחיל לרוץ . " למה הדברים האלו תמיד קוראים לי?! נאנחתי ורצתי אחריו.
רצתמ אחריו ברחבי הרכבת בעוד שאני דוחפת ילדים על ימין ועל שמואל "למה אתם לא יכולים להיכנס לקרונות שלכם?!" צעקתי אליהם בראשי "מה אתם מחפשים פה?"
נתקעתי בעוד אחד מהילידם ומעדתי. אך בשניה האחרונה מישהו תפס אותי וישר אותי לעמידה ושתי שניות של התאוששות וקלתתי מי עזר לי.
"לסטרינג׳??" אמרתי במבט נדהם "ממתי אתה עוזר לאנשים? או מתי אכפת לך מעוד מישהו?"
"את מעדיפה לחזור לריצפה?" הוא החזיר לי " עם את חייבת לדעת לא זיהיתי אותך חשבתי שאת מירה ויילינסטון (היא מסליתרין) ואוו אתן אפילו מתלבשות דומה.." הוא בחן אותי, ולא כול כך אהבתי את המבט ששלח לעברי.
"טוב, חייבת לרוץ" ולפני שהוא הספיק תהגיד עוד משהו רצתי משם. למרות עוד הספקתי לשמוע אותו שואל את אחד התלמידים משנה שלישית עם הוא יודע איפה ליזי. ליזי הזאת גילגלתי עיניים היא מרכז העולם של כולם.
התעכבתי יותר מדי עם לסטרינג׳ וסטני נעלם לי מהעיינים. בדקתי בתוך כול קרון רצתי לעורך הרכבת הענקית כמעט עד סופה, אבל לא ראיתי אותו בשום מקום.
איפה אתה? איפה אתה? מילמלתי בהישח הדעת. עברתי בדיוק עוד קרון כשראיתי זנב ג׳ינג׳י נכנס לזה שלפני "סטני!" רצתי אחריו.
נכנסתי לקרון האחרון ברכבת ומצאתי את סטנלי יושב על ברכב של איש גבוה בעל מראה צנום ואור בהיר. שיער שחור ופרוע נח כל ראשו והמבט בעיניו היה פראי.
אבל הספיק לי מבט אחד חטוף באיש כדי לדעת בדיוק מיהו. הוא בא לבקר אותי ברכבת בנסיעתי הראשונה, הייתי צריכה לנחש שזה הוא.
הוא סימן לי להייתיישב מולו אבל אני, אני מניחה שמתוך התרסה נשארתי עומדת.
"לא ענית למכתבים שלי"
אני מניחה שהוא צדק, באמת תא עניתי אליהם. בכלל לא פתחתי אותם.
"למה שיהיה לך אכפת? אתה נטשת אותנו!" הטחתי בו.
"כן אכפת לי ממך" הוא אמר ברוגע" את הבת שלי"
" אני לא הבת שלך, אתה לא נוטש את הבת שלך , אתה לא נותן לבת שלך לעבור את כול מה שאני עברתי לבד!"
הוא נאנח " גריי-"
" וחוץ מזה" קטעתי אותו והמשכתי "אתה ציפית שאהיה בסתלירין בדיוק כמו ליזי ממנה אכפת לך. זאת הסיבה שהיא גרה איתך? ושאתה דואג לה? זאת הסיבה שאתה אפילו לא רוצה להכיר בי? בגלל שאני בגריפינדור ולא סליתרין? אני ממש מצטערת שהרסתי את תדמית המשפחה המושלמת בכאילו שלך" אמרתי בתון מזוייף " וזאת הסיבה" המשכתי " שזאת הפעם השניה שאני פוגשת אותך בחיים שלי? ואני פוגשת אותך על הרכבת, תגיד איך בכלל הגעת לכאן? קצת קשה להיתעתק לרכבת נושאת, הבנתי פשוט חיכית כאן" אמרתי לא מאמינה " אין לך עוד איזה בת לדאוג לה?" אמרתי בהיתגרות.
" את סיפרת לה?" הוא פתאום נראה לחוץ.
" לא, אני דווקא עומדת במילה שלי ואכפת לי מהאנשים סביבי" לקחתי את סטני מהידיים שלו והיסתובבתי ללכת.
" את אפילו לא רחצה לדעת למה באתי?"
"לא ממש" קראתי מעבר לכתפיי " מבחינתי את יכול לדחוף את זה ל-"
"גרייס! אני צריך להגיד לך משהו" הוא נשמע בהול אבל כול כך לא רציתי לשמוע את זה עכשיו " השנה בהווגוורט הולך להי-"
"כן אוקיי, אולי תגיד את זה לבת שאכפת לך ממנה, ושאולי אכפת לה ממב שיש לך להגיד" אמרתי בזעף ויצאתי מהקרון.
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
בגלל שהתחלנו לא מזמן אם אתם רוצים תוכלו לכתוב את הרכבת (כי זה התחלה ממש יפה של כול דמות) ונערוך את זה בהתחלה של הסיפור ואז תמשיכו מהנקודה שלנו (:
גשש בלש לפני 5 שנים ו-4 חודשים
שם: בולום
משפחה: רהט
גיל: 13
אופי:כועס ומפחיד מבחוץ מכיוון שהוא מפוחד מהעולם מי שמכיר אותו טוב יודע שהוא קטן וחמוד
בית: סלית’רין
חיית מחמד: ארנב לבן בשם באני
שחקן קווידיץ: כן
תפקיד בקבוצה: מחפש
מראה: לבן עור רזה גובה ממוצע שרירי אבל לא יותר מידי שיער שחור ומתולתל
שמור : אראגון
אראגון לפני 5 שנים ו-4 חודשים
שני דברים, א: אתה לא יכול להיות מחפש כי כבר יש מחפש בסליתרין. ב: מה זה שמור אראגון? קוראים לך גשש בלש
גשש בלש לפני 5 שנים ו-4 חודשים
תיקון הוא ביישן שקט ומנסהלא להתבלט אך אם רואים אותו הוא מפחיד וחריף(לטובה)
לומד ברייבנקלו
( אני לא יודע מה זה שמור אז.....)
אראגון לפני 5 שנים ו-4 חודשים
אם אתה רוצה אתה יכול לעבור לריינבקלו או הפלפאף, שם אין מחפשים עדיין
אראגון לפני 5 שנים ו-4 חודשים
עכשיו אתה יכול להיות מחפש, שמור לא אתה כותב, זה פשוט איך שקוראים לך בסימניה
אראגון לפני 5 שנים ו-4 חודשים
מחר אני אעביר את הפרטים שלך לפרטי הקבוצה, או שאליזבת תעשה או זה, אתה יכול כבר להגיב בינתיים, שים לב שזה יהיה בתגובות להמשך הסיפור למטה ולא דיון לדש
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
אני אספתי את כל מה שכתבנו בסדר של אותם זמנים חלק א' הרכבת
ליזי: ליזי ישבה בקרון, במושב לידה היה את הכלוב של הנשר שלה ביחד עם המזוודות.
עוד שנה מתחילה, חשבה בצער בזמן שגומרת להכין את שעיורי הבית לחופש שקיבל שנה שעברה, כאשר פתאום נשמעת דפיקה על דלת הקרון, "אההה אם זה עוד ילד אבוד אני משתגעת" חשבה ליזי בזמן שפתחה את הדלת, חיוך נוצר על פנייה לאחר שזהיתה את אותו ברנש.
רגנאר:
כמה רעש! החנונים האלה של השנה הראשונה, מתרגשים כמו גמדי בית שקיבלו גרב מהאדון, תיארתי את זה לליזי שישבה מולי, היא צחקה
״אני הולך להשתיק אותם, עוד רגע חוזר״
לקח לי פחות מדקה ״איך הצלחת?״ שאלה אותי ליזי
״אמרתי להם שאם לא ישתקו נהפוך אותם לערימת חמוסים, אף אחד לא רוצה להפוך לחמוס״, שוב צחקה
נזכרתי בשנה הראשונה שלי, אבא לא רצה שאלך ללמוד בהוגוורטס, הוא טען שישנאו אותי כי אני נצר למשפחת לסטריינג׳, בלטריקס לסטריינג׳, הוא העדיף שאלך ללמוד ליד הבית בנורווגיה, במכללת דורמשטרנג שם הוא למד ושם אחי ג׳ון לומד, הוא לא רצה שאנשים שם ידעו שקיים עוד לסטריינג׳, אבל אני טענתי שאני נצר למשפחה חשובה ואני לא הולך להתבייש בזה, להיפך, אני אתגאה בזה, אני אהיה בבית סלית’רין כמו סבתא, ונראה אם מישהו ינסה לקרא עלי תיגר, וחוץ מזה, אמא גרה באנגליה, אז טכנית אני אהיה ליד הבית, גם אם זה יהיה הבית של אמא
לא נראה לי שמקנוגל (היא לא מתה אף פעם!!!!) ששה להקל אותי, אבל היא לא אמרה כלום
אני לא אשכח את התיעוב שחשתי כלפי הויזלי הראשון שראיתי, סבתא שלהם רצחה את סבתא!
אני זוכר כשקראו את השם שלי באולם הגדול ״רגנאר לסטריינג׳״ איך כולם התחילו ישר להתלחש ביניהם, את המבטים שהפוטרים והויזלים נעצו בי (נו טוב, אני יכול להבין למה), בהמשך אפילו שלחו אותי לדבר עם שרת הקסמים הרמיוני גריינג׳ר בכבודה ובעצמה שרצתה לבדוק אותי ולחקור עלי ועל המשפחה, הארי פוטר גם היה שם לאיים עלי שלא אעשה בעיות (שאלתי אותו אם לא לעשות כמו שהוא לא עשה, הוא טוען שהוא לא חיפש בעיות, הבעיות חיפשו אותו)
״סלית’רין״ הכריזה המצנפת, ואני הלכתי לשולחן בגאוה, כמובן שכולם התרחקו ממני, חוץ מליזי
היא ישבה על הכיסא מיד אחרי, ושוב המצנפת הכריזה ״סלית’רין״, ואז היא הגיעה והתיישבה ישר מולי ונעמה בי מבט, אחרי כמה דקות שאלתי אותה ״מה?״
״אתה מרתק אותי״ אמרה ״נצר למשפחת לסטריינג׳? ועוד בלטריקס? איך זה קרה?״
בהתחלה ניסיתי להתחמק, אבל אחרי שלא הניחה לי סיפרתי לה שאנחנו לא יודעים מי זה סבא חוץ מזה שהוא היה נורבגי, ושסבתא מסרה את אבא שלי לאימוץ בנורבגיה מייד אחרי שנולד

בבית ספר - ״אז מה דעתך על החדשים שהגיעו לבית שלנו?״ שאלתי את ליזי
״אתה יודע״ ענתה ״כמו תמיד, חדשים, חנונים, כמה מכות פה ושם ויסתדרו״, חייכתי
״השנה אנחנו נזכה בקווידיץ ליז, את תראי״
״למה נראה לך רגנאר?״
״כי אומרים שאת המחפשת הטובה ביותר בשנים האחרונות, ושאם תמשיכי בזה מצפה לך עתיד מזהיר, וחוץ מזה אני תמיד אהיה שם בתור חובט לשלוח כדור למחפש היריב, גם אם הוא יהיה מגריפנדור, במיוחד אם הוא יהיה מגריפנדור״
״רגנאר...״ מחתה
״טוב טוב, אם הם לא יעשו יותר מידי בעיות אז לא אחבוט לכיוונם בכוונה, אולי רק לא בכוונה״
היא עגלגלה עיניים ״אתה חסר תקנה״
״אני יודע״
באותו זמן בקרון אחר...
מדלן: מדלן נאבקה נואשות ברנג'ינו הקרפדה הארורה שלה. מסיבה לא ברורה הוא מצא לנכון לנסות לכרסם את מקלות נזלת הריר שלה.
היא הייתה ברקיע השביעי.כמה רצתה לחזור כבר ללימודים. לא שהייתה אומרת את זה בכל כמובן, אבל עדיין. כל גופה רטט משמחה לקראת עונת הקווידיץ' המתקרבת. "רנג'ינו, קרפדה חסרת תועלת שכמותך. תוציא את זה מהפה!" צעקה
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
חלק ב' -הסעודה


ליז :כולם ישבו באולם הגדול עוצרי נשימה, אני תמיד שנאתי את החלק הזה לראות את כול החדשים פוחדים, מרגשים ,שמחים לא מבינים מה קורה מחליא אותי דווקה זה תמיד יזכיר לי אותי. הבחנתי במדלן הופר וקלי ראקל מלחששות בשולחן של גרפנדור, ואת בר צוחקת עם ג'ין אחותי הגדולה (17) בשולחן של אפלפף.
יש דבר אחד שתמיד מעודד אותי בישיבה כאן באולם הגדול, המחשבה שנגמר החופש וחוזרים ללמוד
באותו זמן בשולחן אחר...
מדלן: מדלן החליטה בסתר ליבה שהיא תשמור לשנה הבאה מזלג בכיס כדי שתוכל לעקור לעצמה את העין. לעזאזל עם החדשים החלק החשוב פה זה האוכל. היא כבר הזילה ריר ממחשבה על המטעמים שיוגשו בקרוב. שנה שישית ועדיין לא נמאס לה מהאוכל. היא הוציאה בחשאי סוכרית ברטי בוטס מכניסה אותה לפה בציפייה. עכשיו היא ירקה את הסוכריה לכף ידה בעוד טעם סבון מתפשט בפיה. מדלן לא הקשיבה לנאמר, אבל כשהופיאה למולה קדרת תפוחי אדמה שזיפים וגזר היא נעלמה אומר...בסוף הערב כשכולם התפזרו היא עלתה בעקבות זרם גריפינדור מחכה לשנה החדשה...
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
חלק ג' השבוע הראשון

מדלן : מדלן ישבה בעצלתיים על אחת הכורסאות בחדר המועדון של גריפינוד כששני תלמידי שנה שניהה ותלמי שלישית התגודדו סביבה. פו, אחותה הקטנה של חברתה הטובה טביתה החריזה במבט מלא יראה "שישים!" רגע לפני שמדלן ירקה לריצפה את הגוש הענקי שהיה בפיה, וכל השטיח התמלא בסוכריות ברטי בוטס נוטפות רוק.זה היה מעגיל אבל גם מסורת. הקבוצה הקטנה הריעה. כשמדלן התרוממה היא מעדה החליקה ודפקה את אצבעות הידים שלה בשולחן. שצף קללות יצאו מפיה והיא דדתה למרפאה. טביתה תהרוג אותה אם היא תגיע ככה מחר לאימון הקווידיץ...
ובאתו זמן במקום אחר בטירה....
ליזי: לא הייתי מגדירה את עצמי כמי שחשה בעיה בלימודים אבל כבר שעתיים אני מחפשת מידע על אנשי זאב, קבורה בערמות הספרים (שבוע ראשון וכבר עבודה עם 1000 מילים לשיעור הבא). ברגע אחד אני קוראת על סוגי פרוות שונים ורגע אחר כך נשמע רעש חזק מכיוון המסדרונות
אראגון לפני 5 שנים ו-4 חודשים
רגנאר:

״היי, רגנאר, שמעת על הרעיון החדש של הויזלים? הם רוצים להכניס לפה את החפצים של המוגלגים, נגיד פלאפונים, שזה מין מכשיר כזה שאתה יכול לתקשר איתו עם אחרים שמחזיקים בכזה, מה אתה אומר על זה״?
זה היה מרטין לות׳ר, חבר טוב שלי ״זה זועה מרטין, אסור לתת לזה לקרות״
״אבל למה? תחשוב, זה יהיה נח מאוד לתקשר עם זה, במקום לחכות לינשוף או לחפש אח ולהבעיר אותה, אתה פשוט מתקשר ונגמר״
״זה לא העניין מרטין, העולם שלנו שורד כי אנחנו שומרים על עצמנו מהרעיונות המוגלגים, אנחנו מה שאנחנו בזכות עצמנו, יש לנו את האמצעים שלנו, אסור לנו לתת לזה להשתנות, תיזהר שההורים שלך לא ישמעו אותך, הם יענישו אותך רק מהמחשבה על זה״
״אבל איך תילחם בהם? על תשכח שהרמיוני ויזלי שרת הקסמים, והיא מגיעה מהעולם הזה. אין לך שום דרך להילחם בזה״
״תמיד יש דרך, פשוט צריך למצוא אותה, וגם במקרה שלא עדיין תמיד אפשר ליצור אחת״
״תיזהר רגנאר, אתה גם ככה על הכוונת שלהם״
התכוונתי לענות, משהו לא יפה שקשור לבוצדמים והשיתוף פעולה שלהם עם מוגלגים, אם זה היה מתפרסם סיכוי גדול שהמנהלת מקנוגל הייתה מעיפה אותי על זה לפחות לזמן מה, אז מזל שבדיוק באותו רגע נשמע רעש חזק מכיוון המסדרונות
גרגמל הוורדרדה לפני 5 שנים ו-4 חודשים
מדלן:
הפציעה שלי אומנם לא הייתה חמורה במיוחד, אבל רק המחשבה על לעבוד ליד מעונות סלית'רין גרמה לי לחוש רע יותר.
לא אאשר ולא אכחיש, אבל כשהאנה מרייבנקלו (טיפוס מרגיז) התנגשה בי חזיתית והפילה לי ספר על הרגל נאלצתי לצאת מנקודת הנחה שלא אהיה היחידה בדרכה למרפאה. היא מלמלה לעברי התנצלויות שרק הרגיזו אתי יותר אבל למזלה הרב טרי, החובט של הקבוצה שלי משך אותי משם בהבעה מתנצלת.
לא משהו חמור אני מקווה" הוא הצביע על ידי האדומה."מחר אימון אחרון לפני המשחק." נענתי את ראשי לשלילה. "סתם ריסקתי אצבע ארורה"
כשאנחנו חולפים על המסדרון של סלית'רין רחש גדול נשמע. טרי מביט אלי בשאלה. "בטח סתם אחד החוליגנים שם מחפש צרות" אני מושכת בכתפיי ואנחנו ממשיכים...
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
נ.ב אני התכוונתי בספריה ולכן דיברתי על מסדרונות אבל בשל אי הבנה אני היה במרתפים
ליזי: אני יוצאת למסדרון ואני רואה ילדה מעולפת(שאני חושבת שהיא משנה שנייה אבל לא בטוחה מאיזה בית) כשאני מתקרבת אני רואה מכתב, אני מצליחה לקחת את המכתב לפני שהמורים מרחקים אותי משם
אראגון לפני 5 שנים ו-4 חודשים
רגנאר:

כמובן שיצאתי החוצה כמו כולם, ראיתי את ליז מתכופפת ומרימה משהו ליד הגופה (טוב, ילדה מעולפת, אבל הייתי חייב להיות דרמטי), ולפני שהספקתי להתרחק משם הגיעו המורים, אני הכי מפחד מנוויל לונגבטום למרות שהוא המורה לצמחים, אחרי הכל כולם יודעים מה סבתא שלי עשתה להורים שלו, אז כמובן שהוא ישר תקע בי מבט מאשים, ״בחיי שאני לא קשור לזה״ אמרתי לו ״אין לי בכלל מושג מי זאת ומאיזה בית היא, אבל זה מגיע לה על עצם זה שהיא עברה ליד הכניסה שלנו״
הוא הוריד לנו 5 נקודות, למה אני לא יכול לפעמים פשוט לסתום?
גרגמל הוורדרדה לפני 5 שנים ו-4 חודשים
מדלן: טרי ואני כבר היינו קרובים למרפאה כשצעדי ריצה נשמעו מהמשך המסדרון המפותל.אני לא בטוחה איך ידעתי שאלו מורים, אבל משהו בצעדים היה נוקשה ובוגר. מהומה. חיוך קטן עלה על שפתיי בעודי מושכת את טרי מאחורי פסל גדול שניצב דומם. הוא ניסה לדבר אבל השתקתי אותו אם כך ידי. כעבור כמה שניות פרופסור לונגבוטם, מקגונגל וגם טרילוני (למרות שנראה שפרופסור מקגונגל לא מרוצה במיוחד מהסידור הזה) חלפו על פנינו בסבר פנים חמור. אחרי שנעלמו בהמשך המסדרון פתחתי בריצה משאירה את טרי מבולבל מאחורי. כשהגעתי הדבר היחיד שהצלחתי לראות היה קהל תלמידים קטן שהתאסף סביב למורים, ונראה שכולם התרכזו בילדה המוטלת בריפיון איברים על הרצפה. למרות זאת ראיתי מזווית העין את ליז מסלית'רין שנה חמישית נראה לי יוצאת בשקט מהאיזור ותוחבת מכתב לדשי גלימתה. מכתב שהרגע ראיתי אותה מרימה מגופת הילדה...
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
שלוש ימים לאחר מקרה התעלפות, ליז: סוף סוף יצלחתי להיות לבד (לאחר זמן ארוך מספיק לאחר המקרה) חשבתי בזמן שעלתי בחופזה במדרגות (היו לי כ33 דקות לפני אימון הראשון של הקוודיץ'ולא היה ברצוני לאחר,כשהגעתי לשירותים של מירטל המייללת סוף סוף לא מיהרתי להכנס זאת הייתה הפעם הראשונה שלי כאן אבל שמעתי מספיק סיפורים על השרותים ולא נהנתי מלראות אנשים בוכים , הסיבה שבחרתי ללכת דווקא לכאן היא שמסתבר שרוב אנשים לא האוהבים לראות אנשים בוכים (זה כולל רוחות רפאים) ולכן לרוב השירותים בלי נפש חיה מלבד מירטל המייללת למרות שהיא לא חיה ממש, צחוק חלוש יצא מימני בזמן שנכנסתי פנימה, ומירטל החלה לבכות (אני מאמינה שהיא חשבה שצחקתי עליה מה שקצת נכון). מיהרתי לאחד התאים ונעלתי אותו מקללת בשקט על כך שלא יכולתי לשלוט בעצמי, (מובן שזה לא הפריעה לה שהדלת סגורה ונעולה), ''אוקי תנסי להיות חביבה'' אמרתי לעצמי, ''אני יכולה קצת פרטיות'' לחשתי וכמובן שמירטל המייללת התחילה לבכות, זה עומד להיות ארוך חשבתי ופתחתי את המעטפה צרחה חנוקה נפלטה ממני כאשר קלטתי שהמילים נכתבו בדם
אראגון לפני 5 שנים ו-4 חודשים
״ראית את ליזי? עוד מעט יש אימון והיא תאחר אותו״ שאלתי את מרטין
״אתה מחפש את טרטיק, לסטריינג׳? בתור חובט תיזהר לא לחבוט בה כשתמצא אותה״
זאת הייתה מדלן הארפר מגריפנדור, לולי היא הייתה המחפשת שלהם ספק אם הייתי יודע מי זאת, לרוע המזל אצלי זה שונה, כולם מכירים אותי כי אני לסטריינג׳ ״הצעה טובה הארפר, אז אולי בתור מחפשת תעזרי לי למצוא אותה?״
״אני לא חושבת, בכל מקרה, כשתמצא אותה תמסור לה שזה לא יפה לגנוב מכתבים מאנשים מעולפים, או שאולי בתור סלית’רין אין לכם בעיה עם זה?״
״במקומך הארפר, הייתי מתרכז במשחק שלכם מול הפלפאף מחר, גם ככה אנחנו נקרע אתכם השנה״
״היית מת״
״אנחנו עוד נראה, בכל מקרה, אל תדחפי את האף שלך לעניינים שלא נוגעים אלייך, אחרת את עלולה להיפגע״
״אתה מאיים עלי לסטריינג׳? אני מזמינה אותך לדו קרב קוסמים ונראה מי פה בדיוק יפגע״
״לרוע המזל אני לא יכול להיענות להצעה שלך, אני קצת עסוק כרגע, ולא הייתי רוצה לפגוע בסיכויים של גריפידור לנצח מחר במשחק אחרי שהמחפשת שלהם תיפגע״
היא צחקה ״תראה את זה כהזמנה פתוחה, כשתהיה קצת פחות עסוק, אתה תמיד תוכל להיענות לה״
״מה שתגידי, עכשיו אם לא אכפת לך, אני צריך למצוא את חברה שלי״
״אם המחפשת שלך נאבדה, מי יחפש אותה?״
״אויש נו, פשוט תסתמי״
היא צחקה והלכה משם, ואז קלטתי שהיא הזכירה משהו לגבי מכתבים מאנשים מעולפים, אז כנראה שזה מה שליזי הרימה מהילדה המעולפת, מעניין למה היא לא סיפרה לי, כשאמצא אותה אחקור אותה על זה
גרגמל הוורדרדה לפני 5 שנים ו-4 חודשים
מדלן:
מעט אחרי מפגש העקיצות המוזר עם לסטריינג' איתרתי את מי שחיפשתי. טרטיק. לא רציתי להתעמת איתה במקום הומה אנשים, אז עקבתי אחריה עד שנגיע למקום שקט יותר. כשהיא נכנסה לשירותי הבנות המקולקלים היה דיי ברור שהיא מסתירה משהו. אף אחד לא באמת רוצה לבלות זמן איכות אם מירטל הרגישה. חיכתי עד שנשמע קול נעילת דלת ונכנסתי לתוך החדר. לא הייתי שם כבר יובלות חשבתי בעודי מנסה להרעיש כמה שפחות (למזלי מירטל הייתה עסוקה בהתייפחות קולנית, כך שהיא לא הייתה בעיה).
נכנסתי לתא הצמוד לזה שטרטיק הייתה בו וטפסתי על האסלה כדי לראות טוב יותר. ליז בחנה את מכתב, הייתי דיי בטוחה שאת אותו המכתב שראיתי לפני שלושה ימים שהיה כתוב בנוזל אדום. נקשתי באצבעי על החוצץ שהפריד בין התאים. "היי טרטיק, את יודעת זה קצת מוזר. אף פעם לא הבחנתי במשחקי הקווידץ שיש לך יכולת לשים לב לדברים ולתפוס אותם לפני שמישהו אחר יבוא. נו טוב, החיים מלאי הפתעות." בחנתי את המכתב בעוד שהיא נעצה בי מבט מופתע. " את מתכוונת להמשיך לבהות בי, או לתת לי את זה?" שאלתי בפיהוק. "אלוהים, זה דם?"
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
ליזי: אני יהודה הייתי מופתעת כשמדלן דיברה מלעמלה אבל בזכות הכשרה טובה שקיבלתי מהבית, הצלחתי לחשוב על שקר בזחיחות וחביאתי את המכתב במעיל. "שלום מדלן" אמרתי בקול חולל מחכה לתגובה, היא נערה אבק דמיוני מהגלימה וחיוך טפח על פניה
"המכתב"
התעלמתי מדבריה "ציפתי לראות אותך רק בעוד עשרה ימים במגרש"
"לא לא יש לנו שעיור משותף מחר" אמרה עם חיוך זוחח
"ובכול זאת... את עוקבת אחרי?"
"אם את לא רוצה שאומר אותך למהורים ויורידו לכם עוד חמש נקודות לא רגע... עוד 20 נקודות תביא את המכתב"
"על מה את מדברת זה רק מכתב מהבית"
"נראה למי יאמינו לך או לי"
שלפתי בזריזות את המכתב שקיבלתי היום "מהבית" ונפנפתי מולה
"על מה את מדברת?"
היא חטפה אותו מידי ונעצה בו מבט מלא סקרנות ורחמנות בעודה ממלמלת משהו
"מה?!" שאלתי בקוצר רוח
"מה זאת השרשרת הזאת?"
"תביא" אמרתי וחטפתי מידיה את השרשרת
זאת הייתה השרשרת של אימי, ובמכתב היה כתוב רק כשלושה מילים "אין לך בית"
הלכתי לג'ין (אחותי רק מצד אמי )

אראגון לפני 5 שנים ו-4 חודשים
שם: רגנאר
משפחה: לסטריינג׳ (נכד של בלטריקס)
גיל: 15
אופי:כצאצא למשפחת בלק ולסטריינג׳ הוא מתאפיין בתכונות המשפחתיות, כלומר חכם מאוד אך עם מצבי רוח מסוכנים ופראיים במיוחד (אף על פי שרוב הזמן הוא אדם קר מזג, אך זה רק עד שהוא מאבד שליטה), בדומה לסבתו הוא מתאפיין גם ביכולת הנהגה טבעית, ערמומי, אוהב ספורט ועם ידע נרחב בכל מיני סוגי קסמים
בית: סלית’רין
חיית מחמד: עורב לבן בשם סלזאר
שחקן קווידיץ: כן
תפקיד בקבוצה: חובט
מראה: דומה לסבתו, כלומר שפתיים דקות, שיער שחור חלק ומבריק, עיניים שסביבן עיגולים שחורים וריסים ארוכים ולסת חזקה וקשיחה, לעומת זאת הוא בהיר מאוד וגבוה מאוד עם גוף שרירי ועיניים בצבע תכלת שאת הדברים האלה הוא ירש מסבו שהיה ממוצא נורבגי (כן, מסתבר שחוץ מבעלה וולדמורט היא ילדה ילד ממישהו נוסף, אז מה?)
מוצא דם: טהור לחלוטין


אראגון לפני 5 שנים ו-4 חודשים
רק תיקון: שחוץ מבעלה ומוולדמורט (שכמו שראינו בספר השמיני הוא ילדה ממנו בת)
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
מעולה!
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
אני רק עושה סדר כי בגלל שארגון יצטרף יש טיפה בלגן
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
ליזי ישבה בקרון, במושב לידה היה את הכלוב של הנשר שלה ביחד מהמזידות.
עוד שנה מתחילה, חשבה בצער בזמן שגומרת להכין את שעיורי הבית לחופש שקיבל שנה שהברה
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
מדלן מאבקה נואשות ברנג'ינו הקרפדה הארורה שלה. מסיבה לא ברורה הוא מצא לנכון לנסות לכרסם את מקלות הזלת הריר שלה.
היא הייתה ברקיע השביעי.כמה רצתה לחזור כבר ללימודים. לא שהייתה אומרת את זה בכל כמובן,אבל עדיין. כל גופה רטט משמחה לקראת עונת הקווידיץ' המתקרבת. "רנג'ינו, קרפדה חסרת תועלת שכמותך. תוציא את זה מהפה!" צעקה.
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
כולם ישבו באולם הגדול עוצרי נשימה, אני תמיד שנאתי את החלק הזה לראות את כול החדשים פוחדים, מרגשים ,שמחים לא מבינים מה קורה מחליא אותי דווקה אתי זה תמיד יזכיר לי אותי. הבחנתי במדלן הופר וקלי ראקל מלחששות בשולחן של גרפנדור, ואת בר צוחקת עם ג'ין אחותי הגדולה (17) בשולחן של אפלפף.
יש דבר אחד שתמיד מעודד אותי בישיבה כאן באולם הגדול, המחשבה שנגמר החופש וחוזרים ללמוד
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
מדלן ישבה בעצלתיים על אחת הכורסאות בחדר המועדון של גריפינוד כששני תלמידי שנה שניהה ותלמי שלישית התגודדו סביבה. פו, אחותה הקטנה של חברתה הטובה טביתה החריזה במבט מלא יראה "שישים!" רגע לפני שמדלן ירקה לריצפה את הגוש הענקי שהיה בפיה, וכל השטיח התמלא בסוכריות ברטי בוטס נוטפות רוק.זה היה מעגיל אבל גם מסורת. הקבוצה הקטנה הריעה. כשמדלן התרוממה היא מעדה החליקה ודפקה את אצבעות הידים שלה בשולחן. שצף קללות יצאו מפיה והיא דדתה למרפאה. טביתה תהרוג אותה אם היא תגיע ככה מחר לאימון הקווידיץ...
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
לא הייתי מגדירה את עצמי כמי שחשה בעיה בלימודים אבל כבר שעתיים אני מחפשת מידע על אנשי זאב, קבורה בערמות הספרים (שבוע ראשון וכבר עבודה עם 1000 מילים לשיעור הבא). ברגע אחד אני קוראת על סוגי פרוות שונים ורגע אחר כך נשמע רעש חזק מכיוון המסדרונות
אליזבת לפני 5 שנים ו-4 חודשים
מדלן החליטה בסתר ליבה שהיא תשמור לשנה הבאה מזלג בכיס כדי שתוכל לעקור לעצמה את העין. לעזאזל עם החדשים החלק החשוב פה זה האוכל. היא כבר הזילה ריר ממחשבה על המטעמים שיוגשו בקרוב. שנה שישית ועדיין לא נמאס לה מהאוכל. היא הוציאה בחשאי סוכרית ברטי בוטס מכניסה אותה לפה בציפייה. עכשיו היא ירקה את הסוכריה לכף ידה בעוד טעם סבון מתפשט בפיה. מדלן לא הקשיבה לנאמר, אבל כשהופיאה למולה קדרת תפוחי אדמה שזיפים וגזר היא נעלמה אומר...בסוף הערב כשכולם התפזרו היא עלתה בעקבות זרם גריפינדור מחכה לשנה החדשה...
אראגון לפני 5 שנים ו-4 חודשים
(רק הערה קודם: קראתי את הסדרה די מזמן, אז סלחו לי אם אני לא מדייק בפרטים, מתנצל מראש)

רגנאר:

ברכבת - כמה רעש! החנונים האלה של השנה הראשונה, מתרגשים כמו גמדי בית שקיבלו גרב מהאדון, תיארתי את זה לליזי שישבה מולי, היא צחקה
״אני הולך להשתיק אותם, עוד רגע חוזר״
לקח לי פחות מדקה ״איך הצלחת?״ שאלה אותי ליזי
״אמרתי להם שאם לא ישתקו נהפוך אותם לערימת חמוסים, אף אחד לא רוצה להפוך לחמוס״, שוב צחקה
נזכרתי בשנה הראשונה שלי, אבא לא רצה שאלך ללמוד בהוגוורטס, הוא טען שישנאו אותי כי אני נצר למשפחת לסטריינג׳, בלטריקס לסטריינג׳, הוא העדיף שאלך ללמוד ליד הבית בנורווגיה, במכללת דורמשטרנג שם הוא למד ושם אחי ג׳ון לומד, הוא לא רצה שאנשים שם ידעו שקיים עוד לסטריינג׳, אבל אני טענתי שאני נצר למשפחה חשובה ואני לא הולך להתבייש בזה, להיפך, אני אתגאה בזה, אני אהיה בבית סלית’רין כמו סבתא, ונראה אם מישהו ינסה לקרא עלי תיגר, וחוץ מזה, אמא גרה באנגליה, אז טכנית אני אהיה ליד הבית, גם אם זה יהיה הבית של אמא
לא נראה לי שמקנוגל (היא לא מתה אף פעם!!!!) ששה להקל אותי, אבל היא לא אמרה כלום
אני לא אשכח את התיעוב שחשתי כלפי הויזלי הראשון שראיתי, סבתא שלהם רצחה את סבתא!
אני זוכר כשקראו את השם שלי באולם הגדול ״רגנאר לסטריינג׳״ איך כולם התחילו ישר להתלחש ביניהם, את המבטים שהפוטרים והויזלים נעצו בי (נו טוב, אני יכול להבין למה), בהמשך אפילו שלחו אותי לדבר עם שרת הקסמים הרמיוני גריינג׳ר בכבודה ובעצמה שרצתה לבדוק אותי ולחקור עלי ועל המשפחה, הארי פוטר גם היה שם לאיים עלי שלא אעשה בעיות (שאלתי אותו אם לא לעשות כמו שהוא לא עשה, הוא טוען שהוא לא חיפש בעיות, הבעיות חיפשו אותו)
״סלית’רין״ הכריזה המצנפת, ואני הלכתי לשולחן בגאוה, כמובן שכולם התרחקו ממני, חוץ מליזי
היא ישבה על הכיסא מיד אחרי, ושוב המצנפת הכריזה ״סלית’רין״, ואז היא הגיעה והתיישבה ישר מולי ונעמה בי מבט, אחרי כמה דקות שאלתי אותה ״מה?״
״אתה מרתק אותי״ אמרה ״נצר למשפחת לסטריינג׳? ועוד בלטריקס? איך זה קרה?״
בהתחלה ניסיתי להתחמק, אבל אחרי שלא הניחה לי סיפרתי לה שאנחנו לא יודעים מי זה סבא חוץ מזה שהוא היה נורבגי, ושסבתא מסרה את אבא שלי לאימוץ בנורבגיה מייד אחרי שנולד

בבית ספר - ״אז מה דעתך על החדשים שהגיעו לבית שלנו?״ שאלתי את ליזי
״אתה יודע״ ענתה ״כמו תמיד, חדשים, חנונים, כמה מכות פה ושם ויסתדרו״, חייכתי
״השנה אנחנו נזכה בקווידיץ ליז, את תראי״
״למה נראה לך רגנאר?״
״כי אומרים שאת המחפשת הטובה ביותר בשנים האחרונות, ושאם תמשיכי בזה מצפה לך עתיד מזהיר, וחוץ מזה אני תמיד אהיה שם בתור חובט לשלוח כדור למחפש היריב, גם אם הוא יהיה מגריפנדור, במיוחד אם הוא יהיה מגריפנדור״
״רגנאר...״ מחתה
״טוב טוב, אם הם לא יעשו יותר מידי בעיות אז לא אחבוט לכיוונם בכוונה, אולי רק לא בכוונה״
היא עגלגלה עיניים ״אתה חסר תקנה״
״אני יודע״


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ