הסיפור מגולל 300 שנה של הרס, אנדרלמוסיה וחורבן, אוכלוסייות נכחדות, צויליזציות נופלות וקמות, ועמים שלמים משועבדים ומשוועים למושיע .
תקוות, אכזבות, האהבות ונצחונות יוצרים עלילה סוחפת, קריאה מהנה :)

פרולוג:

זה היה המחזה הנדיר ביותר שראיתי בחיי, מייק הרים את ידו והצביע לעבר המרכז מעלה מנסה לגרור את עיניהם של הקבוצה, אבל חבריו כבר היו טרודים במראה, הוא התעופף והתגלגל באויר כאילו היה בובה על חוטים, רגליו התעקלו, הסתובבו והוא התהפך בכזאת מהירות עד שבקושי הצליחו לחזות בגופו, כיתת יורים של ארבעים רובאים מבוגרים מיומנים ואחוזי קרב של כמה שנים עקובות מדם, נטבחו, ונשסעו בזה אחר זה כמו פטריות הצצות בגשם ראשון, הם לא האמינו ושיפשפו את עיניהם אל מול המחזה הדמיוני שנגלה לעיניהם ולהיות בטוחים שאינם הוזים .
מראיהם של חברי הכיתה היה נורא עיניהם בלטו, גופם רזה, ועצמותיהם בלטו, אבל האושר שנגרם כתוצאה מהמחזה שנגלה לעינהם היה כל מה שניתן ליראות, הם היו מאושרים ופיסת האור הראשונה בחייהם החלה להופיע, בעודם ממתינים ברגעי חרדה ובחוסר מעש מאולץ כאשר פניהם לובשים הלם מוחלט, מלמולים לא מובנים נפלטו מפיהם של חברי הקבוצה, מה עכשיו, לאן, מתי, איך, הם לא ידעו מה עליהם לעשות, אבל התשובה הגיעה במהירות שאליה לא ציפו, הוא התכופף בזריזות חתולית, שלף שלושה סכינים חדי תהר מהחגורה על רגלו הימנית והניף מעלה, חבלים עבים שחורים ישתלשלו מהאוויר העכור, האבק נישא באויר ויצר ערפל וחוסר ראות מוחלט, הוא לא המתין וחגר את כולם במיומנות, אז חגר את עצמו ונגע בחגורתו, החבלים התחילו לעלות מעלה, כל מה שהם יכולים לתאר ברגעים האחרונים היה את עיניו השחורות של לוחם החופש שהצילם זה הרגע ממוות, והחל את נקודת האור הראשונה מזה שנים רבות שאוכלוסייתם נשסעת ונכחדת .