«
אישה במידות טובות | 10
שלה, מודדת את חזיותיה וביריותיה וצעיפיה ומחוכיה ואת גרבי
הניילון, או אילו התגנבתי לחטט בתיבת אוצרות תכשיטיה
הרשרשניים, הצבעוניים, המבהיקים — אולי היה בכוחם של אלה להנשים
את נשיותי, לרככני, להצית בי פוטנציאל לחום, לסבלנות,
לקבלה, לכֵנות פעורת עיניים, לאומץ להמתין ולהיפגע ולהיאחז.
אולי נעלי העקב שהופכות את החיבור לאדמה שברירי כל כך הן
המעודדות חולמנות וכמיהה למשען, והאיפור מעורר צורך באינטימיות
ובגילוי לב ובזיקה לא אמצעית, ושכבות הבגדים התחתונים מטפחות
את אורך הרוח והנכונות להמתין ולקוות, אריגיהם: המשי
והקטיפה — את הרוך והחום, המלמלות והתחרות — את העדינות
וההבחנה בפרטים, גביעי החזיות וקימורי המחוכים — את ההכלה,
הענקים והצמידים — את הקשקשנות והגנדור. אולי צדקו הסופרות
הגדולות שציידו את גיבורותיהן בכל אלה. אולי חטאי הקדמון הוא
באדישותי לחפצי האישה, ועונשו הוא החפצת הגוף.
»
© כל הזכויות שמורות להוצאת זמורה ביתן
קראת? מה דעתך על הספר?
טיפים
1. בשביל לשים סימניה במיקומך הנוכחי לחץ על Control+D
2. למעבר בין דפי הספר, לחץ על החצים מימין ומשמאל
3. רוצים לתת מחמאה או לבקש תוספות לפינה? מוזמנים לפורום
4. הוצאות ספרים וסופרים המעוניינים שספריהם יופיעו בטעימות קריאה: צרו קשר


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ