הרועה - סיפור חייו של אריאל שרון | 21

לפלסטינים מדינה עצמאית בעזה ובגדה המערבית ואחר‑כך קיבל על
עצמו את `מפת הדרכים` הרדיקלית לאין שיעור מ`תוכנית
ההתנתקות` ואשר כללה הקפאה טוטלית של הבנייה בהתנחלויות, "קץ
הכיבוש שהחל בשנת 1967", מציאת "פתרון הוגן" לנושא הפליטים
הפלסטינים, ו"החלטה לגבי המעמד של ירושלים". שלא לדבר על כך
שלשרון יש רקורד תקדימי בעקירת יישובים יהודיים: כשר ביטחון
בשנת 1982 הוא פינה ללא רחמים את כל יישובי חבל ימית,
במסגרת הסכם השלום עם מצרים, אחרי שהוא בעצמו דחף להקמתם
כעשור קודם לכן כאלוף פיקוד הדרום. עם זאת, קשה להשתחרר
מהרושם שחקירות המשטרה כן השפיעו על העיתוי שבו יצא ראש
הממשלה שרון לתקשורת ולציבור, עם פרטי `תוכנית ההתנתקות`
שלו. סמיכות הזמנים יותר ממחשידה. הדוגמה המובהקת ביותר
היתה בעת שאריק חשף את פרטי `תוכנית ההתנתקות` - קרי עקירת
כל ההתיישבות היהודית מרצועת עזה ופינוי ארבע התנחלויות
מצפון השומרון - דווקא ב‑2 בפברואר 2004, שבוע ימים אחרי
שהיועץ המשפטי לממשלה החדש, מני מזוז, נכנס לתפקידו והודיע
שיקבל הכרעה מהירה האם להגיש כתב אישום נגד שרון ב`פרשת האי
היווני`. זה היה שלושה ימים לפני ששוטרי היחידה הארצית לחקירות
בינלאומיות התייצבו במעונו בירושלים כדי לחוקרו, וכשבועיים אחרי
שהודלף לתקשורת שפרקליטת המדינה, עדנה ארבל, ממליצה להגיש
כתב אישום נגד שרון. הקרקע בערה מתחת לרגליו של אריק. מ‑2
בפברואר 2004, כשהתברר ששרון רציני בכוונותיו לפנות