הרועה - סיפור חייו של אריאל שרון | 16

בעבודת אדמה מפרכת. אביו, האגרונום שמואל שיינרמן, ייעד אותו
ללימודי חקלאות ועבודה במשק. הדבר הראשון שעשה שרון, אחרי
שהשתחרר מצה"ל, היה לרכוש חווה חקלאית ולמלאה בעדרי בקר וצאן.
אריק מתגאה בכל הזדמנות בשורשיו כעובד אדמה, הוא באמת
ובתמים קשור נפשית לעדרי הכבשים והפרות שלו, והמזכירות בלשכת
ראש הממשלה מכירות היטב את הנוהל: כאשר מגיעה בשורה על
הולדת עגל חדש או גדי ב`חוות השקמים`, יש לדווח על כך ללא
שיהוי לאריק, ולציין את המשקל המדויק של הילוד ומה שלומה של
היולדת - גם אם הדבר כרוך בהכנסת פתק לישיבת ממשלה מכרעת.
מהבחינה הזאת אריק דווקא נמצא ב"חברה טובה". גדולי המנהיגים
בעם היהודי היו רועי‑צאן. האבות אברהם, יצחק ויעקב. משה
רבנו. דוד המלך. עדר המעריצים של אריק הלך והתרחב עם
השנים, למשל כשמונה למפקד חטיבת הצנחנים, ואחר‑כך למפקד
אוגדות שריון במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. הוא
תמיד היה מוקף בחיילים שהלכו אחריו בצורה עיוורת ובחבורת
מקורבים‑חסידים שטיפחה לו את האגו והאמינה כבר אז שהוא נועד להיות
ראש ממשלה. החבורה הזו עלתה לרגל לקרון המלחמה של אריק גם
תחת אש, בשדות הקרב. קו השבר שלו היה כאשר הוביל כשר
ביטחון את צה"ל והמדינה כולה למלחמת לבנון. אבל גם לאחר מכן,
בתקופות הכי קשות שלו, כשאריק היה מוקצה בציבור ומבודד בביתו
שבחוות השקמים, עדיין התקבץ סביבו עדר קטן של מאמינים שלא
נתן לאש של שרון לכבות. לתופעה הזאת אין אח ורע בפוליטיקה