יש רק שני אנשים בעולם – אני, ומי מכם שקורא את המילים האלה עכשיו. וזהו, אין יותר אף אחד. בכל אופן, לא עכשיו. אתם שומעים את הקול שלי בתוך ראשכם, או את איך שאתם מדמיינים שהקול שלי נשמע, ואתם שומעים את עצמכם, נושמים, נוגעים בכריכה, או במקלדת, או בעכבר.
ומסביב – דממה.
לאן נעלמו כל האנשים? אל תדאגו, הם בהולד. בהמתנה. כשתרימו את הראש מהמילים, מהדף, מהמסך, הם יחזרו, ואני איעלם. ואז יהיו 7 מיליארד אנשים בעולם שלכם, פחות אחד.
תודו שזה מרגיש הרבה פחות מיוחד.
יש רק שני אנשים בעולם, אוסף הסיפורים והשירים השני של ליאור נויפלד (אחרי "המכולת של יפתח"), מיועד לאנשים שלא נרדמים, לאנשים שקשה להם להתעורר, לאנשים שחולמים בהקיץ כל היום, לאנשים שחשים החמצה, לאלו שמתגעגעים לגעגוע עצמו, לאלו שמודים באומץ שלפעמים הם מפחדים.
לאלו שמפחדים להודות שלפעמים הם מאושרים.