כָּל הַנַּמְנְמָנִים מִתְכּוֹנְנִים לִשְׁנַת-הַחֹרֶף,
רַק הַנַּמְנְמָן הַקָּטָן עֲדַיִן לֹא עָיֵף. אֲבָל נַמְנְמָן
שֶׁלֹּא מַצְלִיחַ לִישֹׁן הוּא לֹא נַמְנְמָן אֲמִתִּי.

הַחַיּוֹת בָּאוֹת בָּזוֹ אַחַר זוֹ לְיַעֵץ. מִי לֹא הִגִּיעַ?
מִי לֹא נִסָּה? הַשּׁוּעָל, הַזָּמִיר, הַחֶלְזוֹנִית, הַיַּנְשׁוּפָה,
הָעֲטַלֵּף וַאֲפִלּוּ הַדֹּב. אֲבָל הַנַּמְנְמָן הַקָּטָן לֹא יָשַׁן.
הוּא אֲפִלּוּ לֹא נִמְנֵם!

סִפּוּר לַיְלָה-טוֹב לְכָל אֵלֶּה שֶׁאֵינָם מַצְלִיחִים לְהֵרָדֵם.
וַאֲפִלּוּ לֹא לְנַמְנֵם.