האוניברסיטה העברית היתה אחד המפעלים המרכזיים של התנועה הציונית. הקמת האוניברסיטה מהווה דוגמה מענינת למתח שבין מטרות לאומיות לבין אופיו האוניברסלי של המחקר המדעי. קובץ המאמרים דן באופן שיטתי ביקורתי ומקיף בשורשי רעיון האוניברסיטה ובהכנות לפתיחתה. הוא מציג דמויות מפתח אחדות שעמדו ליד עריסתה ומתאר את תולדותיהם של מכונים וחוגים ראשונים אך גם התחלות שנקטעו. קובץ המאמרים מעלה תרומה הן לתולדות הציונות והיישוב והן לתולדות המדע וההשכלה הגבוהה במאה העשרים.