כְּשֶׁסָּבְתָא נָעֲלָה אֶת הַנַּעֲלַיִם הַחֲדָשׁוֹת קָרָה מַשֶּׁהוּ מוּזָר. הִיא הִתְחִילָה לִרְקֹד, לִקְפֹּץ וְלַעֲשׂוֹת גַּלְגַּלּוֹן. אִיתַי, שָׁנִי וְאַלּוֹן צָחֲקוּ וְאָמְרוּ לָהּ: ”סָבְתָא! אַתְּ מִשְׁתּוֹלֶלֶת כְּמוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה." סָבְתָא עָנְתָה מְאֻשֶּׁרֶת "הַבִּיטוּ בִּי! הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי כְּבָר לֹא כּוֹאֲבוֹת, הַנַּעֲלַיִם הָאֵלֶּה עוֹשׂוֹת קְסָמִים."
ספר משעשע ומלא הומור על סבתא שהחליטה להיפרד מכל זוגות הנעליים שהיו לה בארון, נעלה את נעלי הקסמים והתחילה לרוץ

שם הספר
גברים לא מדברים על זה
חנה כהן - שומרים על הבית
בסך הכול רציתי להיות אימא
כל זמן שיש לך רגליים, רקדי