״גן התענוגות״, יצירה העשויה להיראות, לעיתים, כנועזת ומקדימה את זמנה, זכתה להיות אבן-יסוד של חקר המיניות, תורגמה לשפות רבות ושהתה על מדפי הספרים במשך אלף שנה ויותר.

…רק אחרי שהרגעתי את תשוקתי כליל אני לוקח את העט לכתוב חיבור זה, בתקווה לשרת את תהילת אללה ולעזור לבני־האדם. איני מבקש שום גמול אישי, שום קידום. עכשיו, שאני כבר לא מושפע אישית מהנאות הגוף וסערות החושים, אני יכול לכתוב באובייקטיביות ובבהירות רבה ביותר בנושא כל כך אישי. זו הסיבה לכך שחיכיתי זמן כה רב. עכשיו אני נכנס לשנתי השמונים עלי אדמות… אני חש שאני מתאים במיוחד לכתוב על נושא חשוב זה, על רקע העובדה שבמשך שישים וחמש השנים האחרונות עסקתי בלי הרף בהזדווגות. חוץ מזה, אני חכם בעל שם ובעל ניסיון רב בריפוי וטיפול. טיפלתי בגברים ונשים גם יחד…
(מתוך הערת המחבר)


במהותו, ״גן התענוגות״ נראה כמדריך מיני למעשה האהבים. ככזה, החיבור אינו מפורט כספרים אחרים: ״הגן המבושם״ המוסלמי (שנכתב לאחר פרסומו של החיבור בו אנו דנים), או ״קאמה סוטרה״ ו״אננגה ראנגה״ שמקורם בהודו, או כתבים סיניים, מצריים, יוונים ורומאים שונים. מרבית הכתבים הללו קדמו לזמנו של אבן חזם, ואת חלקם בוודאי הכיר.
אולם פרסומו של ״גן התענוגות״, והסיבה מדוע התחבב על דורות של קוראים בשפות שונות, הינו בהעברת הדגש מהפן הגופני גרידא, הדן רק בשימושי הגוף, לתחום הרגשי, המנטלי והרוחני. אף שהמחבר רואה במעשה האהבה שלב מקדם ל״הזדווגות״, ששיאה היריונה של האישה והמשכת הגזע האנושי — באיסלם, כמו ביהדות, זו הסיבה העיקרית לאיחוד האוהבים — הרי הוא מוסיף וקובע כי החיבור הרגשי האוהב חשוב לא פחות, ואולי יותר, מהאיחוד הגופני.
המחבר אינו משתחרר מהאמונה, שמקורה באיסלם, כי האישה היא ״חפץ״ של הבעל. מצד שני, הוא מטיל על הגבר את האחריות לחינוכה ולעינוגה של האישה. בכך הוא חורג מהִלכות האיסלם, כיוון שלפי שיטתו גם אישה סוררת, או נואפת ובוגדנית, עושה זאת רק באשמת הגבר.
אף שאבן חזם היה, בעיקר, מורה דת וחכם הלכה מוסלמי, יש ב״גן התענוגות״ איזכורים לסטיות ״קלות״ מהלכה זו. בנוסף, מופיעים פה ושם ציטוטי קוראן מסולפים במקצת. במשך כל חייו חקר ולמד את זרמי האיסלם השונים, שיש חילוקי דעות ביניהם לגבי עקרונות הדת.
כתיבתו של עלי אבן חזם השפיעה רבות על שני חיבורים נוספים בתחום האהבה והמיניות: ״הגן המבושם״ של השייח׳ עומר נפסאווי ו״על אהבת התשמיש״ של הרמב״ם. שתי יצירות אלו יפורסמו גם הן בסדרת ״דרך חור המנעול״.