איכותה החד פעמית של השירה הפולנית החדשה, זו שקמה על חורבות מלחה"ע ה-2 ושילבה בין הלירי לקטסטרופי; זו ש"הולידה" את גדולי המשוררים של המחצית השניה של המאה הקודמת – מילוש, הרברט ושימבורסקה – לא פסחה גם על שורה מפוארת של משוררים בני הדור החדש, ילידי שנות ה-60. משוררים אלו, מודרניסטיים מובהקים, הצליחו לקפל בשירתם את מראות האימה והפלאים של פולין החדשה, המתרוממת על רגליה כחיה שסועה, אבודה ומובסת, לתוך שחר חדש.


באנתולוגיה "הלהט האדום של המצוק", נמצא לראשונה בעברית מבחר מרתק מן הקולות החדשניים והמגוונים ביותר בשירה הפולנית החדשה.

מבריח / יוגניוש טקאצ'ישין-דיצקי
אֲנִי כּוֹתֵב שִׁירִים אֲפֵלִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר
בַּיּוֹם, וַאֲנִי נִגָּשׁ אֶל הַדַּף תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁאֲנִי דּוֹחֶה
אֶת הַמִּלָּה הָרֵיקָה הַשְׁרָאָה. אֵין הַשְׁרָאָה גְּבִירוֹתַי
וְרַבּוֹתַי, הַנְּיָר הוּא מַה שֶּׁהַלַּיְלָה הוֹתִיר.

הַנְּיָר הוּא מַה שֶּׁהוֹתִירוּ הַרְבֵּה לֵילוֹת
בְּעוֹד הַנֶּעֱדָרִים כּוֹתְבִים שִׁירִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲפֵלִים,
שְׁתֹק, אַתָּה בְּעַצְמְךָ לֵיצָן אֲשֶׁר מִתְאַמֵּץ
לִדְחוֹת אֶת הַהַשְׁרָאָה הַכְּפִיָּתִיּוּת וְהַצַּוִּים ...