יצחק גלוסקא ז"ל (2013-1931) נולד במושב 'מחנה יהודה' להוריו, משה וצביה, שעלו ארצה מתימן בימי העלייה השנייה והיו ממייסדי מושב 'מחנה יהודה', שלימים נעשה שכונה בעיר פתח תקווה. יצחק שימש שנים רבות כפרופסור במחלקה ללשון עברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן. מחקריו עסקו בלשון התפילה ונוסחיה ובחקר לשון המקרא, ובעבודת הדוקטור שלו תרם תרומה מכרעת לחקר השפעת הארמית על לשון חז"ל.

קובץ סיפוריו של יצחק גלוסקא הוא נטיעה חדשה-ישנה ב'שדה השיח המזרחי'. הסיפורים נכתבו בשלושת העשורים הראשונים לאחר קום המדינה, ומתוארת בהם המציאות בארץ לפני קום המדינה ולאחריה מתוך נקודת מבטו של בן הדור השני לעולים מתימן. הכותב, שרגלו האחת נטועה בעולם המסורתי של בית אבא ורגלו השנייה בעולם החדש, משרטט ביד אמן את תהליך השתלבותם של עולי תימן בארץ-ישראל ואת המפגש הבין-תרבותי במדינה המתחדשת. המרחב של סיפוריו וגיבוריהם מציבים בפני הקורא נקודת תצפית ייחודית על תהליך קיבוץ הגלויות בחברה הישראלית בדור התחייה ובעשורים הראשונים לאחר הקמת המדינה מתוך נקודת מבטה של חברת העולים הנקלטת.

שם הספר
בלשנות מקראית בראי החברה והתרבות