"יום ראשון בבוקר, עשרים ותשעה בספטמבר, קומה ראשונה בבניין על-שם תד אריסון בבית-החולים איכילוב בתל-אביב, אגף ה', המרפאה. לפני שניים-עשר ימים נודע לי שחליתי במחלת הסרטן, ואני מרגיש רע. לאחר לילה שלישי ברציפות שבו לא הצלחתי להירדם, אני זקוק לשעות שינה כמו אוויר לנשימה, ואני מתוסכל. חולשה קיצונית מקשה עליי ללכת, כאבים בגב התחתון מציקים לי בישיבה. אני רזה מתמיד, חיוור וצבע שפתיי בהיר מאי-פעם. אני עומד כפוף מעט בגלל תחושות איומות באזור הבטן, כאילו מישהו קורע את האיברים הפנימיים בגופי."


מתן גור-ארי, בן 31, תושב הוד השרון ועובד חברת פלאפון, מתעד ברגישות ובפתיחות כובשת לב את התמודדותו חסרת הפשרות עם מחלת הסרטן.

שלבי הגילוי, הכאבים, הפחדים, התובנות, רגעי השמחה והתקווה, כולם מתוארים ביד בוטחת ורבת קסם.

מתן, שהיה ממובילי התארגנות העובדים בחברת פלאפון, מתאר לצד המאבק במחלה את חוויותיו האישיות מתהליך הקמת ועד העובדים הראשון בענף הסלולר. התאגדות זו הפכה לסמל של שינוי כלכלי-חברתי.

בסיפורו מתאר מתן את מערכות היחסים שלו עם משפחתו, עם חבריו ובעיקר עם בת-זוגו ענת. המערכה על חייו של מתן נקלעת לבסוף לתפנית מפתיעה ודרמטית.