שירת חיינו
לִבִּי הִבְשִׁיל לְלֹא עֵת בִּפְרֹחַ אֲבִיבֵנוּ
הָיִיתִי הֲמוּמָה בְּשֶׁל אַהֲבָתֵנוּ
וּבַעֲנָוָה הִסְתַּרְתִּי תְּשׁוּקָתִי הַכְּבוּשָׁה.
לְיָמִים, חָיִינוּ יַחַד וְכָל אֶחָד לְחוּד;
הַכְּאֵב כֹּה בָּרוּר הָיָה,
מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפֵנוּ?
בִּבְדִידוּתִי בָּאתִי אֵלֶיךָ
וְאַתָּה גָּמַלְתָּ לִי בִּנְגִיעוֹת רַכּוֹת כְּרַצֵּי גַּלִּים.
קִרְבָתְךָ הָיְתָהכָּל־כָּךְ מוּבֶנֶת
כְּמוֹ דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה.
בַּעֲרֹב יָמֵינוּ
יַחְדָּו אָנוּ פּוֹסְעִים אֶל קְצֵה הַזְּמַן
וּבְהִשָּׁמַעהָרֶקְוִיאֶם
תֵּרֵד דּוּמָה עַל שִׁירַת חַיֵּינוּ.
דוק של צער וכאב נסוך על שיריה של אסתר רוזנפלד בספרה זה. זיכרון הדרך מראשיתה עד אחריתה, שתוכה רצוף אהבה. אהבת נעורים בפריחתה, ואהבת אנשים בוגרים בהמשכה, לצליליו האלגיים של רקוויאם, במסע אל קצה הזמן. ליריקה רגישה ומדויקת של רגעים יקרים.

אסתר רוזנפלד דור רביעי למייסדי נס־ציונה.
ספריה הקודמים "חסד נעורי לא יאפיר" (2007), "סחלב ורוד" (2010).

שם הספר
חסד נעורי לא יאפיר
סחלב ורוד