רשות מקרקעי ישראל (בעבר מינהל מקרקעי ישראל) גורפת "מחמאות" כגון "הספסר של המדינה", "התגלמות הביורוקרטיה", והגוף האחראי לכך שאין צדק חלוקתי בחברה הישראלית. יותר מאשר במדינות רבות, בישראל נושא המקרקעין הוא חשוב ורגיש. הספר בוחן את מיכלול השיקולים העומדים בבסיסה של המדיניות הקרקעית של ישראל כגון: מה מנחה את מקבלי ההחלטות? מה המקום של שקולים חברתיים וסביבתיים במדיניות הקרקעית? מה המקום של שיקולים גיאו-פוליטיים מובהקים? ומדוע המדיניות הקרקעית במגזר העירוני כה שונה מהמגזר הכפרי? הממצאים בחלקם מפתיעים ונוגדים את המוסכנות.
לקראת סופו מציג הספר התעה בדמות שני "סופים" שונים עם מסקנות והמלצות שונות ואף מוגדות. הללו משקפות אתהמחלוקות בין המחברות לבין עצמן בדבר ההצדקה להמשך הבעלות הלאומית על המקרקעין.