חיים, צעיר יהודי, נאה ורב תושייה, ניצול אושוויץ, נצר יחיד למשפחה ענפה שהושמדה בשואה… נצר שלא ישאיר אחריו צאצאים. חיים יוצא ממחנה הריכוז חי — אך את העיקור שעבר אי אפשר להחזיר לאחור.
כניצולים רבים אחרים, פנה לחפש שרידים ממשפחתו, קרובים ומכרים. הוא הצטרף לקהילה היהודית החדשה שנבנתה מתוך ההריסות, תפס בה את מקומו והיא הפכה להיות משפחתו. גם אהבה מצא. אחת… ועוד אחת… ועוד אחת…
חיים עולה לישראל עם חנה, חברתו מילדות, ובונה איתה כאן את חייו מחדש… אולם עברו לא מרפה ממנו. הוא רודף נשים — ונשים רודפות אחריו. ובכל פעם, שוב ושוב, האהבה הגדולה הופכת למעשה שפלות, ל״נקמה״ מעוותת באותם צוררים אשר פגעו בו…
האם בכיו הראשון של התינוק שנולד לחנה, אישתו, יביא מרפא לפצעיו, וישבור את מערבולת הבגידות, ההשפלות והנקמות?
זהו סיפורו של גבר הנושא את צלקתו ועלבונו בכל צעד וצעד בחייו, וסיפורן של הנשים האהובות/שנואות המתאהבות בו ונופלות ברשתו.
אירית קופר נוגעת בספרה זה, בנושא רגיש, נוגע ללב ומעורר מחשבה - בבעיה שרבים מתחמקים מלהזכירה.

אירית ר. קופר

אירית ר. קופר נולדה (1929) בעיר מינסק מזובצקי השוכנת כארבעים קילומטר מזרחה לווארשה. באביב 1942, בהיותה כבת שלוש־עשרה, הוציאה אותה אִמה מהגטו, מסרה אותה לאיכר פולני, והסבירה לה כי עליה להישאר בכפר עד אשר תבוא לקחתה חזרה, בסתיו. אך לאחר שבועות אחדים, מפחד הגרמנים, אמר לה האיכר לחזור לג... המשך לקרוא

שם הספר
אל אותם הכפרים
בלילות שבת
התזכריני קריסטינה? - פנים - סיפור אישי #
בטרם יבוא האביב
שער עלייה - דן חסכן #