בתיכון היא לא דיברה עם הבנות בשכבה
מוריסי וסוזי חברים לעת מוצא
חודשיים חיל חימוש, די שברו את נפשה
טסה לאנגליה בלי רשיון עבודה
מכרה תמונות בקאמדן חצי שנה

כשגירשו אותה, חזרה להורים
בלילות השתכרה, גברים בסרט נע
בימים שוטטה, חיפשה קצוות של חוטים
לידה השתין כלב על עץ עם מודעה
"דרושה מוכרת לחנות ליד המזרקה"

קו ארבעים ושבע עוצר בָּמצודה
שש דקות בקינג ג'ורג', הליכה מהירה
כּבר בָּחלון, ראיתי אותה ליד הקופה
שיער בגוון עורב, ארוך וגולש
מבט מלא חוכמה שמחפש נחמה

היא שמה רק שירים של הרכבים מוזרים
ביטים שבורים מעולמות אחרים
אפילו באנגליה עוד לא מכירים

ואז היא בחנה ת'דיסקים שהחזקתי ביד
אמרה, "אתה נראה לי מבין עניין"
דיברנו על אמ.טי.וי, איך הוא מידרדר
ולמה תל-אביבים עם אנגלית במבטא
מתעקשים תמיד לשיר בשפה זרה

החברים קראו לי פראייר, היום כולם כבר צורבים
בגללה יש לי בבית ערימות של תקליטים
ששמעתי אולי פעם אחת בחיים
קניתי אותם רק בשביל להרשים
את הנערה מחנות התקליטים

שם הספר
הילד שעצר את הזמן