אמא שלי תמיד ממהרת הוא סיפור המשקף בתבונה וברגישות את הילדות וההוֹרוּת של זמננו. סיפור שיימצא הד בלבבות ילדים והורים רבים, המרגישים לא אחת כמו נועה גיבורת הסיפור.

הדסה יובל, שזה ספרה הראשון לילדים, בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד, מספרת באמינות וברהיטות על יומה של נועה, ילדת גן, אחות גדולה לזוג תאומים. דרך עיניה משתקפת אמא שלה כמי שתמיד ממהרת. אמא שמרוב עיסוקים ומטלות אין לה זמן להקשיב. אמא שמחוברת לטלפון, עושה כמה דברים בבת אחת ומתכתבת עם אבא דרך פתקים שהיא משאירה לו על המקרר.
כשנועה מתייאשת מלקוות שאמא או אבא יקשיבו לה היא עושה מה שההורים עושים, ומשאירה לאמהּ פתק על המקרר. מפני שהיא עדיין לא יודעת לכתוב היא מציירת את הדבר אותו היא מבקשת ולשמחתה - בקשתה מאמהּ מתממשת. הסיפור נכתב גם מתוך מודעות לקושי של אמהות להחזיק בית וקריירה, זוגיות והוֹרוּת, תוך טיפוח העצמיות שלהן.