הספר מציג את הגותו של משה אונא (1989-1902), מראשי הקיבוץ הדתי, הוגה דעות חלוץ ואיש עשייה, ומציע לעיין בתפיסותיו המקוריות על הציונות הדתית ועל הקיבוץ הדתי. בכתביו, אונא עומד על המשמעויות הדתיות, החברתיות והתרבותיות של מעשה המרד של הציונות הדתית ומתאר את הקיבוץ הדתי כיצירה הסגולית שלה: בין כתליו נפגשים ומתגוששים הסוציאליזם, השוויון, ההלכה והדמוקרטיה, ומעצבים חברה יהודית חדשה.