המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלו, ובשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז"ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והראלי שבתשתיתה של ספרות חז״ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה.

מסכת פסחים
מסכת פסחים מתחלקת לשניים: פרקים א-ד ופרק י עוסקים בעיקרם בהלכות הפסח בזמן הזה, ופרקים ה- ט בסדרי הפסח במקדש.
היו מן הראשונים שחילקו את המסכת לשתי מסכתות נפרדות לפי חלוקה זו. דיני פסח מורכבים, והם כוללים איסור חמץ ומצוות עשה של אכילת מרור, מצה וחרוסת לפי חלק מהפוסקים. כל זאת, בנוסף לדיני יום טוב עצמם. חשיבות אחרת ומיוחדת יש לפרקים המתארים את הווי המקדש, והמסכת מהווה את אחד המקורות החשובים לשחזור סדרי המקדש. זאת על רקע מציאות החיים והתנאים הכלכליים והחברתיים שבהם חי העם מחד גיסא, ומבנה המקדש וסדריו מאידך גיסא. המשנה מבטאת הסכמה לאומית לשמר את מקומו המרכזי של המקדש, למרות חילוקי הדעות המרים על ההלכות האמורות לנהוג בו. הפרק האחרון מוקדש לסדר ליל הפסח, אירוע שהוא אחד מרגעי השיא במחזור החיים היהודיים. יסודות חג הפסח נקבעו במשנתנו, ומרתק להשוותם עם הסדרים הנוהגים היום, שחלקם הוא שימור של הקדום, וחלקם - פיתוח ושכלול של מגמות שונות.
המחברים
פחפי שמואל ספראי היה פרופסור באוניברסיטה העברית להיסטוריה של תקופת התלמוד,
וחתן פרס ישראל. בנו, פרופ' זאב ספראי, הוא פרופ' בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ועוסק בתולדות הארץ בתקופת המשנה והתלמוד. עד עתה התמקדו בעיקר בפענוח פרשיות היסטוריות לאור מקורות חז"ל, ועתה הם באים לבאר את ספחת חז״ל עצמה. ספריהם הקודמים המשותפים הם פירוש להגדה של פסח, והכרכים הקודמים של משנת ארץ ישראל.

שם הספר
הגדת חז"ל שמואל וזאב ספראי
ארץ ישראל וחכמיה בתקופת המוה'ת
עם ישראל בימי הבית השני
ר' עקיבא בן יוסף חייו ומשנתו - דורות 31
בימי הבית ובימי המשנה2 - כרכים