השירה היא הדם של הנפש. היא הבגד היפה של הכאב.
היא המוזיקה של הרווח בין המילים.
השירה אומרת את שאי־אפשר לומר בשום דרך אחרת.
היא מציאות מדומיינת. היא חלום אמיתי.
מענגת ומתעתעת. שליטה ונשלטת. מתבצרת בגוף
ונבעטת מתוכו החוצה בכוח הנשמה.
מיכל סנונית

שירתה של מיכל סנונית מקבלת תפנית מפתיעה בספרה "אני אומרת זאת מאהבה".
לצד שירתה הלירית הנודעת, תופסים בספר מקום מרכזי שירים שחלקם בעלי גוון מחוייך ואירוני ואחרים, הנוקטים לשון ישירה, בוטה וכואבת.
לספר שלושה שערים:
שער ראשון: "מתוך העשבים השוטים עולים ובאים ימים טובים" – המורכב ממחזור שירים שבמרכזו השיר: "נאום העשבים השוטים". מיכל סנונית מובילה את "שירת העשבים" למקום מפתיע ובלתי צפוי. בפעולת קילוף מתבקשת, ימצא בהם הקורא שירה אקטואלית, ביקורתית, שניתן לקחת אותה לכיוונים שונים כיד דמיונו של הקורא.
שער שני: "נקודת תצפית" – שירי התבוננות בתהליכי הזמן, בנופי והלכי הנפש, כתובים בצורה מזוככת, מהורהרת, מציירים תמונות מחיי היום יום בסביבה אנושית מוכרת .
שער שלישי: "לילה לילה לאה" – בשפה אינטימית, שבאופן פרדוקסלי גם חודרת ומטלטלת, מכונסים שירים של צפונות הלב, שככל שהם אוטוביוגרפיים ואישיים, כן יש בהם מצפונות לבו של כל אדם ("הקשיבו לציוץ העפרוני/ הוא היודע את הלב/ וצפונותיו." עמ' 53).
הספר "אני אומרת זאת מאהבה" הוא ספר שיריה ה-13 של מיכל סנונית. קדמו לו בין היתר: "נגיעה"; "ללחוש אהבה"; דרך היופי דרך הכאב"; "שירת הלב" ו"שאהבה נפשי". וכמובן ספרה הנודע "צפור הנפש" שתורגם ל-38 שפות והפך לנכס צאן ברזל שהעניק השראה גם ליוצרים בתחומי המחול, המוסיקה והתיאטרון, בארץ ובעולם.
שיחה לילית
א.
הוֹלְכִים לִישֹׁן, אֲנִי אוֹמֶרֶת.
וְאַתָּה אוֹמֵר, נְדִידַת הַצִּפּוֹרִים מִתְאַחֶרֶת הַשָּׁנָה,
וּפָנַי נוֹדְדוֹת אֶל חֶלְקַת צַוָּארֵךְ.

אֲנִי בְּגַבִּי, מַתִּירָה אֶת כַּבְלֵי חָזִיָּתִי,
מְכִינָה עַצְמִי לִכְבוֹד הַשֵּׁנָה
אֵלֶיהָ אָנוּ הוֹלְכִים יַחְדָּו
לַיְלָה לַיְלָה, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה.

כְּשֶׁחֶלְקַת צַוָּארְךָ תֹּאבַד בְּחֶלְקַת צַוָּארִי
נָשׁוּט כִּשְׁנֵי בַּרְבּוּרִים בַּנָּהָר
וַאֲנִי אֲבָרֵךְ אֶת בּוֹרְאִי
עַל שֶׁבְּרָאֲךָ.

ב.
וְהַנָּהָר שִׁירַת בַּרְבּוּר
וְאֵין דִּבּוּר.

שִׂיחָה שְׁתוּקָה
אִישׁ בְּאִשָּׁה.

בַּרְבּוּר בְּתוֹךְ בַּרְבּוּר
וְאֵין דִּבּוּר.

מיכל סנונית

מיכל סנונית נולדה בקיבוץ עין החורש בו גדלה, התחתנה וילדה את שלושת ילדיה. כיום מתגוררת בתל אביב. בוגרת החוגים לספרות עברית ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. במשך השנים הייתה רועת צאן ומטפלת בילדים, עיתונאית ב"על המשמר" בו ערכה את מדור התרבות ואומנות ואת מוספו השבועי "חותם". כיום בנו... המשך לקרוא

שם הספר
דרך היופי דרך הכאב - מבחר שירי אהבה
דרך הלב
לי-אור - העולם בו אנו חיים
אדם והפרח
תום כבר לא לבד