מידי יום שלישי בשבוע, באשמורת הבוקר, לאחר תפילת הנץ, הייתה הרבנית בת-שבע קנייבסקי ע"ה, מספרת לאחת ממקורבותיה, הגב' ח.ר. אטיאס, סיפורי חיזוק ומעשיות אמונה שהתרחשו כולם באמת. על פי בקשתה, העלתה השומעת על הכתב בכל פעם את הנאמר, והביאה לעיני הרבנית ע"ה, אשר הוסיפה בעצמה מוסר השכל לרבים מהסיפורים.
הספר הוא בלעדי וראשון מסוגו בכך שהרבנית ע"ה הייתה שותפה מלאה ליצירתו, הוא ספר של הרבנית ולא ספר על הרבנית.