“על ספר שירה ראשון "אין שקט בעולם כלל" לרות קרא איוונוב קניאל, והשיר הראשון שמחוללו.

בס"ד

ד תשרי ע"ב
מאת נעמי גרינברג (הר ירוק) - משוררת


ספר שירה ראשון הוא כמו ספר בריאת עולם-השירה של משורר. כזה הינו גם ספר שיריה הראשון של רות קרא איוונוב קניאל שיצא לאור לאחרונה, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בעריכתה של לאה שניר, ונושא את השם המתריס במרומז - "אין שקט בעולם כלל".

את השיר הפותח את קובץ השירים שבספר, וללא שם, במדור "באוויר", מפנה המשוררת אלינו בתיווכו של "קורא הדורות" – אותו קורא האמון על טקסטים נבחרים, שעדות שרידותם משתמרת לדורות רבים של קוראים, לומדים ומלמדים.

השיר הראשון הפותח את הספר הוא זה:



"קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת

זוֹעֵק

ויִזיִגוֹטָה צְאִי

צְאִי לְבַדֵּךְ

מִתּוֹךְ הַהֲפֵיכָה,

אָשִׂים קֵץ לַמַּעֲגָל,

אֶשְׁמְטֵךְ זֹאת הַפַּעַם"



באותה "זעקה ראשונית" כשל רך נולד, פונה 'קורא הדורות' למשוררת בכינויה : "ויזיגוטה" (עורכת מונחים במילון WIKI?) וקורא לה בזעקתו, לצאת לבדה מתוך התוהו לאוויר העולם. מתוך ההפיכה אל סדר חדש וחד פעמי. מתוך השקט אל אי השקט הזעקני. מתוך המעגל הפשוט אל הבלתי ידוע.

הפרץ המתבקע ממעגל בית הקיבול, יהיה נחוץ למשוררת לתחילת היצירה. לבניית שלדתה הבסיסית החדשה, עד לכדי התהוותה והבשלתה של יצירה מקורית, עם חיות משל עצמה.

המילה צאי חוזרת על עצמה: "צְאִי צְאִי לְבַדֵּךְ מִתּוֹךְ הַהֲפֵיכָה, אַשִׂים קֵץ לַמַּעֲגָל, אֶשְׁמְטֵךְ זֹאת הַפַּעַם".

היציאה האחת בשיר היא מתוך ההכרה בלבדיותה של המשוררת, כנקודת מוצא הכרחית, לקראת גאולת 'אני' מחודשת - תאומה, שיחולל עמה תהליך מעשה היצירה והשלמתו.

היציאה השניה בשיר, הינה בחריגה מהתנועה המעגלית-מחזורית, לעבר התנועה הספירלית האין סופית. תנועה שתאפשר למשוררת להפליג לעבר הנודע והלא נודע, ולחדור לתת ההכרה שבנבכי נפשה הפרטית, ובנבכי נפשה הקולקטיבית, לנבכים הכלולים אף בשאר נשמות ישראל.

ההסכמה המשותפת על שתי יציאות אלה - בין היוצרת ל"קורא הדורות " ולקורא העכשווי - תקל על חציית מעבר- גבול השגרתי, הבוהו והנכפה, על מנת להתמסר לכוח השראה מרחף, משוחרר ושמוט, ללא כוח כבידה מעכב. כוח שהוא ליווי וגם מנוע לשימושו של המשורר. הוא גם הכוח שנמצא עם היצירה, על מנת להישאר עמה, גם לאחר שהושלמה מלאכתה.

היציאה מהמעגל הינה זמנית - 'זאת הפעם'. על מנת לחזור לשגור ולתוהו מחודש. אך עם מטען נוסף, חדש - משנסתיימה מלאכת הכתיבה.

אלה התובנות, במידה שהן מתקיימות - הן מאבני הדרך לכתיבת שירים, ולקריאת שירת משוררים.

טוב עשתה רות קרא איוונוב קניאל בבחירתה החופשית, בלשון עברית תקנית אף גבוהה, ברבדה הגלוי, וגם בכזו הנסתרת - ברבדיה העמוקים יותר, ורבי השנים, כמבואות או פרפראזות על דברי חכמינו. כאשר זו האחרונה, משמשת ותשמש לה, מקור השראה בלתי נדלה גם להבא, ולנו, כמאגר שירי לידע וחיווי נוספים. ניכר גם בדרך הטמעתם בשיריה, שהבחירה בלשון זו נעשתה מתוך בקיאותה בתכני המקורות, ומודעותה להם בתוך מהלכי חייה.

שם הספר - "אין שקט בעולם כלל". כפרפראזה אצל רות על 'אין ייאוש בעולם כלל', לרבי נחמן מברסלב. אמנם שקט פנימי ניתן לרכוש באמת. אולם בידיעה שהוא זמני, ובידיעה, שלא באנו לעולם הזה על מנת, לנוח על זרי דפנה לאורך זמן. יעקב אבינו לימדנו, שקניית השקט איננה מטרה לעצמה, אלא אמצעי, לעלייה רוחנית, ומתוך ישוב הדעת.

לסיום, מעגל כניסתי 'זאת הפעם' לספר זה. אקרא שוב במילות סיום השיר של רות: "אשים קץ למעגל, אשמטך זאת הפעם" ואמשיך ביומי - לא לפני שאאחל לרות, המשך יצירה מניבת עצי פרי עסיסיים אף יותר, בספריה הבאים.

צאו ורכשו את הספר "אין שקט בעולם כלל" של רות קרא איוונוב קניאל – של אחת המשוררות המבטיחות במיוחד, שצומחת כאן אצלנו. קנו את הספר כמתנת חג ואף לימות חול, לבני משפחותיכם או לחבריכם, וצרפו אותם אליה, ואליכם, למסע אינטלקטואלי ורגשי, חד פעמי זה.



תשרי התשע"ב .

רות קרא-איוונוב קניאל, נולדה במוסקבה ב-1979. עלתה לארץ בגיל 8, מתגוררת בירושלים עם ילדיה ובן זוגה. בעלת תואר שלישי במחשבת ישראל, מלמדת קבלה באוניברסיטה העברית בירושלים. עוסקת בחקר המיסטיקה היהודית ובזיקות שבין מיתוס, מגדר ופסיכואנליזה. עמיתת מחקר במכון שלום הרטמן. מתרגמת שירה רוסית, שותפה בעריכה בכתב העת 'משיב הרוח' לשירה יהודית- ישראלית.
אין שקט בעולם כלל מאת רות קרא-איוונוב קניאל בהוצאת הקיבוץ המאוחד, עורכת: לאה שניר, 86 עמודים.


הביקורת מופיעה גם באתר שלי על שירה ואמנות:
http://www.neomiarts.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=212529
מוזמנים להיכנס לעיין עוד באתר.
ולקבוצת דיון "שירה עכשיו" כאן בסימניה:
http://simania.co.il/group.php?groupId=129

*”