עולי אתיופיה מספרים על עצמם, על ילדותם בכפר שם, על תהפוכות החיים בעיר כאן, על הכמיהה לארץ-ירושלים.

הם מתארים את עזיבתם את הבית, את מסעם רווי הסבל והייסורים במדבר, ומהסיפורים עולים געגועים וזכרונות יפים ומבעיתים.

בשיחות עם פלה יצחקי התבטאו בלבביות ובכנות. הספר הוא עדות אותנטית לקול בני העדה כולה. עולים הדים של הכרת תודה והערכה למוסדות וליחידים, וכן תקוה לשינוי יחס הישראלים המתקשים להסיר מחיצות של דעות קדומות ושל חשדנות מאחיהם שחומי העור.

שם הספר
קיבוץ של פעם
ספורים בקופסה
הילה
שערים פתוחים
פגישות מחודשות