“חברים יקרים כמה מילות פתיחה: ראשית אני רוצה לאחל לחיילי צה״ל הרבה בריאות, הצלחה ושישובו בשלום לביתם. לפצועי צה״ל ולאזרחים אני מאחל הבראה שלמה, ולמשפחות ההרוגים , ליבי ליבי איתם. בקשר למלחמת ׳צוק איתן׳ ( כבר מזמן זה איננו מבצע), ברצוני להגיד, שמזה 21 יום אני דבוק לטלביזיה ולרדיו, ואינני מוצא מנוחה לראשי. אינני יודע מה הרגשתכם , אתם, חברים יקרים, אבל יש מן טעם חמצמץ בפי שאני יכול רק לשער מנין הוא נובע. אינני יודע אם תסכימו עם דברי אך מכל מקום אומר אותם. בשנת 1987 , כאשר החמס היה עוד קטן וטיפש, כבר אז היו רואי שחורות שראו בארגון הזה את צמח הקיקיון, שמצמח קטן, פורץ ונהיה צמח גדול וקוצני להחריד. היו גם כאלה שנתקלו בנושא המנהרות. בתחילה, כמו החמס, היה זה נושא קטן ולא כל כך מטריד. הן היו מעטות יחסית ושמשו בעיקר להברחת נשק, ציוד לחימה וכל מיני מצרכים לשימוש העזתים. שנמכרו לתושבים תמורת קומישיין לחמס. בשנות התשעים המוקדמות הופיעו מנהרות התופת- הן נחפרו עד לעמדות הצבא, או עמדות הטנקים, הנחו בהן טונות של חומר נפץ והן הצליחו להעיף באוויר טנקי מרכבה ולהשמיד עמדות מבוצרות. כבר אז היו צריכים ראשי הבטחון והצבא לפקוח עיניים ולהבין את הסכנה האסטרטגית שמנהרות אלה היוו לבטחון ישראל. מאז עברו עשרים שנה לפחות, וחברה לא נעשה בהם כלום!!, אני חוזר, כלום , כדי לטפל בבעיה הזאת, וכל ההסברים שאנחנו שומעים, לכל הפחות צורמים באוזניים, ובמקרה הגרוע פשוט רשת של שקרים וכיסויי תחת. מישהו צריך לאבד את ראשו על כך, וזה לא אני... נעבור לביקורת, ואתם תראו כמה שהיא רלוונטית גם לימינו אלה. מלחמה סודית ביותר של ר.ו.ג׳ונס , מספרת את סיפורו של המודיעין המדעי הבריטי במלחמת העולם השניה. כדי לסבר את אוזניכם , עלי להבהיר לכם שגרמניה הנאצית היתה בעלת כוחות מדעיים כמעט אין סופיים. מדעניה של גרמניה גויסו למלחמתו של היטלר והמציאו המון המצאות חדשות בתחומי הלחימה השונים. באוויר , בים וביבשה. מולם גייסה בריטניה את טובי מדעניה, אשר רבים מהם היו יהודים גרמנים פליטי הרדיפות של הנאצים. ג׳ונס מספר לנו כיצד הבריטים נלחמו בקרב על בריטניה נגד המפציצים הגרמנים וכיצד גילו הבריטים את סודותיהם של הגרמנים בכל הנוגע לדרך שבה הם כיוונו את מטוסיהם לבריטניה. המדענים הבריטים הצליחו לפתח מערכות חשמליות שהתבססו על הצלבת קרני רדיו שקראו להם x , y ובכך הצליחו לדעת מראש את המטרות שיופצצו בימים / לילות מסויימים ולטמון להם מלכודות ( מארבים). המחיר של ההפצצות האלה היה כל כך יקר שהגרמנים , אשר לא חשדו מיד כי הבריטים הצליחו לפצח את מערכות הניווט שלהם שנקראו ׳קניקביין׳ ופרייה,ואשר נשלחו מתחנות רדאר שנקראו וירצבורג, מערכת שנתגלתה , צולמה והושמדה בהמשך על ידי RAF. ג׳ונס אשר היה מעורב בנושאים טכנולוגיים רבים, עוסק גם בעינין הפיתוח הגרעיני הגרמני, אשר עורר חשש רב הן בבריטניה והן בארצות הברית. ולאחר מכן בנושאי הרקטות V1,V2, אשר הפציצו את בריטניה וערי חוף אחרות בצפון אירופה. טענתי בראשית הביקורת שהקוראים ימצאו הקבלה רבה במערכה המתחוללת עכשו בארץ לבין המערכה של שילוח הרקטות ב1944-1945 על ידי הגרמנים. אחד הדברים המוזרים ואשר מאוד דומים לסוגיה העכשווית היא העובדה שגם הגרמנים וגם החמס מפציצים, והפציצו אזרחים לא לוחמים, כשהם מבצעים הרג ללא הבחנה- פשע מלחמה , שעליהם הגרמנים נשפטו למוות על ידי בית הדין הבין לאומי שהתכנס בנרינברג, ב1946. ואני שואל , אם אין מקום לשפוט את ראשי החמס על פשעיהם באותו סוג של בית משפט על פשעי מלחמה, ופשעים נגד האנושות , במה שעשו לעמם. בקיצור, ספר מעורר עינין ומרתק. מומלץ בהחלט. טוביה”

“ספר מעולה, העוסק אמנם בעבודת המודיעין הבריטי במלחמת העולם השניה - אך טעמו לא סר גם בימינו. המאבקים שניהל המחבר על תגליותיו מזכירים מאוד את התנהלות המודיעין הישראלי גם בימינו. ספר חובה לכל המתענין בעבודת מודיעין ברמה האסטרטגית ותהליך קבלת ההחלטות בצמרת מדינה.”

“חברים יקרים כמה מילות פתיחה: ראשית אני רוצה לאחל לחיילי צה״ל הרבה בריאות, הצלחה ושישובו בשלום לביתם. לפצועי צה״ל ולאזרחים אני מאחל הבראה שלמה, ולמשפחות ההרוגים , ליבי ליבי איתם. בקשר למלחמת ׳צוק איתן׳ ( כבר מזמן זה איננו מבצע), ברצוני להגיד, שמזה 21 יום אני דבוק לטלביזיה ולרדיו, ואינני מוצא מנוחה לראשי. אינני יודע מה הרגשתכם , אתם, חברים יקרים, אבל יש מן טעם חמצמץ בפי שאני יכול רק לשער מנין הוא נובע. אינני יודע אם תסכימו עם דברי אך מכל מקום אומר אותם. בשנת 1987 , כאשר החמס היה עוד קטן וטיפש, כבר אז היו רואי שחורות שראו בארגון הזה את צמח הקיקיון, שמצמח קטן, פורץ ונהיה צמח גדול וקוצני להחריד. היו גם כאלה שנתקלו בנושא המנהרות. בתחילה, כמו החמס, היה זה נושא קטן ולא כל כך מטריד. הן היו מעטות יחסית ושמשו בעיקר להברחת נשק, ציוד לחימה וכל מיני מצרכים לשימוש העזתים. שנמכרו לתושבים תמורת קומישיין לחמס. בשנות התשעים המוקדמות הופיעו מנהרות התופת- הן נחפרו עד לעמדות הצבא, או עמדות הטנקים, הנחו בהן טונות של חומר נפץ והן הצליחו להעיף באוויר טנקי מרכבה ולהשמיד עמדות מבוצרות. כבר אז היו צריכים ראשי הבטחון והצבא לפקוח עיניים ולהבין את הסכנה האסטרטגית שמנהרות אלה היוו לבטחון ישראל. מאז עברו עשרים שנה לפחות, וחברה לא נעשה בהם כלום!!, אני חוזר, כלום , כדי לטפל בבעיה הזאת, וכל ההסברים שאנחנו שומעים, לכל הפחות צורמים באוזניים, ובמקרה הגרוע פשוט רשת של שקרים וכיסויי תחת. מישהו צריך לאבד את ראשו על כך, וזה לא אני... נעבור לביקורת, ואתם תראו כמה שהיא רלוונטית גם לימינו אלה. מלחמה סודית ביותר של ר.ו.ג׳ונס , מספרת את סיפורו של המודיעין המדעי הבריטי במלחמת העולם השניה. כדי לסבר את אוזניכם , עלי להבהיר לכם שגרמניה הנאצית היתה בעלת כוחות מדעיים כמעט אין סופיים. מדעניה של גרמניה גויסו למלחמתו של היטלר והמציאו המון המצאות חדשות בתחומי הלחימה השונים. באוויר , בים וביבשה. מולם גייסה בריטניה את טובי מדעניה, אשר רבים מהם היו יהודים גרמנים פליטי הרדיפות של הנאצים. ג׳ונס מספר לנו כיצד הבריטים נלחמו בקרב על בריטניה נגד המפציצים הגרמנים וכיצד גילו הבריטים את סודותיהם של הגרמנים בכל הנוגע לדרך שבה הם כיוונו את מטוסיהם לבריטניה. המדענים הבריטים הצליחו לפתח מערכות חשמליות שהתבססו על הצלבת קרני רדיו שקראו להם x , y ובכך הצליחו לדעת מראש את המטרות שיופצצו בימים / לילות מסויימים ולטמון להם מלכודות ( מארבים). המחיר של ההפצצות האלה היה כל כך יקר שהגרמנים , אשר לא חשדו מיד כי הבריטים הצליחו לפצח את מערכות הניווט שלהם שנקראו ׳קניקביין׳ ופרייה,ואשר נשלחו מתחנות רדאר שנקראו וירצבורג, מערכת שנתגלתה , צולמה והושמדה בהמשך על ידי RAF. ג׳ונס אשר היה מעורב בנושאים טכנולוגיים רבים, עוסק גם בעינין הפיתוח הגרעיני הגרמני, אשר עורר חשש רב הן בבריטניה והן בארצות הברית. ולאחר מכן בנושאי הרקטות V1,V2, אשר הפציצו את בריטניה וערי חוף אחרות בצפון אירופה. טענתי בראשית הביקורת שהקוראים ימצאו הקבלה רבה במערכה המתחוללת עכשו בארץ לבין המערכה של שילוח הרקטות ב1944-1945 על ידי הגרמנים. אחד הדברים המוזרים ואשר מאוד דומים לסוגיה העכשווית היא העובדה שגם הגרמנים וגם החמס מפציצים, והפציצו אזרחים לא לוחמים, כשהם מבצעים הרג ללא הבחנה- פשע מלחמה , שעליהם הגרמנים נשפטו למוות על ידי בית הדין הבין לאומי שהתכנס בנרינברג, ב1946. ואני שואל , אם אין מקום לשפוט את ראשי החמס על פשעיהם באותו סוג של בית משפט על פשעי מלחמה, ופשעים נגד האנושות , במה שעשו לעמם. בקיצור, ספר מעורר עינין ומרתק. מומלץ בהחלט. טוביה”

“ספר מעולה, העוסק אמנם בעבודת המודיעין הבריטי במלחמת העולם השניה - אך טעמו לא סר גם בימינו. המאבקים שניהל המחבר על תגליותיו מזכירים מאוד את התנהלות המודיעין הישראלי גם בימינו. ספר חובה לכל המתענין בעבודת מודיעין ברמה האסטרטגית ותהליך קבלת ההחלטות בצמרת מדינה.”